Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for אוקטובר, 2011

1. הצלחה נוספת לארגונים הסביבתיים – מסתמן כי תבוטל הקמת כפר הנופש בחוף בצת. עכשיו נותר לקוות שהמונטום ימשך ויבוטלו גם תוכניות הכרייה והפיתוח של חולות סמר וחוף נחשולים.

2. ניוזוויק מפרסם את הדירוג הירוק השנתי של התאגידים הידידותיים והמזיקים ביותר לסביבה. חברת הביטוח הגרמנית MUNICH RE בראש רשימת החברות הירוקות בזכות קידום יוזמות ומחקר בנושא שינוי האקלים.

3. וגם המשרד להגנת הסביבה מקדם דירוג ירוק ישראלי של 30 החברות התעשייתיות הבורסאיות הגדולות במשק ואתם מוזמנים להציע תיקונים למתודולוגיה.

4. ביום ראשון האחרון עברה בממשלה החלטה לגיבוש תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה לקראת 2020. עבדכם גאה לקחת חלק בתהליך מטעם המשרד להגנת הסביבה.

5. השבוע התקיים בישראל מפגש היגוי לקראת ועידת האו"ם לפיתוח מקיים, הידועה בכינויה ריו 20+, העתידה להיערך ביוני 2012. מפגשים מעין אלו נערכים בכל רחבי העולם לקראת הוועידה שמתיימרת להציג אלטרנטיבה מקיימת לצמיחה ולפיתוח בעולם המתפתח ובמדינות המתועשות.

6. על פי תחזיות האו"ם השבוע נולד האדם השבעה מיליארד. כתבת וידאו של המגזין Science, עושה סדר בנתונים:

Read Full Post »

"אנרגיה סולארית היא עניין טוב לשעות הצהריים בקיץ ולא כמקור אנרגיה רציני. תחנות כוח סולאריות הן בהחלט לא תשובה לביטחון האנרגטי של ישראל". כך טען לאחרונה שאול מרידור, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, בכנס "עצמאות אנרגטית לישראל". האמנם אנרגיה סולארית איננה פתרון לעצמאות האנרגטית של ישראל? האם אנרגיה סולארית היא באמת לא רצינית? עניין לשעות הצהריים בלבד? מאהבת מזדמנת לשעות הסיאסטה?

השאלה מהו "מקור אנרגיה רציני" עולה בגרסאות כאלו ואחרות בימים אלו ולא במקרה. משק החשמל בשנים האחרונות נמצא בטלטלה בשל סדרה של אירועים מקומיים וגלובליים – גילוי ופיתוח מאגרי הגז הישראלים, פיצוץ צינור הגז המצרי, העיכובים בבניית תחנת הכוח החדשה באשקלון והתנודתיות חסרת התקדים במחירי הנפט. על כן עתידו של משק החשמל לוט בערפל וההכרעות שתקבל ממשלה זו והבאה אחריה יקבעו במידה רבה את צביונו בעשרים השנים הבאות. לכן חשוב לדעת אלו מקורות אנרגיה רציניים יש לנו ואיזה הם סתם שעשוע לצהרי קיץ. אז האם אנרגיה סולארית היא רצינית?

ברמות הנוכחיות, שטף קרינת השמש המגיע לישראל בשעה אחת של אחר צהריים קייצי, די בו בכדי לספק את כל צריכת החשמל של המדינה למשך יותר מ-100 ימים. יחד עם זאת, מובן שלא ניתן לכסות את רוב ישראל בקולטנים סולארים, מובן שהיעילות של קולטנים אלו רחוקה מלהיות מושלמת ומובן שבמרבית שעות השנה שטף הקרינה נמוך יותר. בפועל, בכדי לספק את צריכת החשמל השנתית של ישראל נדרש כיסוי של 2% משטח הנגב או כאחוז אחד משטח כלל ישראל בקולטנים סולארים מהסוג המותקן כיום – לא מעט אבל בהחלט גם לא הרבה.

טוב ויפה, אבל מה קורה בלילה? לשמחתנו, בניגוד לדעה הרווחת, ישנן שיטות רבות ומוכחות לאגירת אנרגיה ביעילות גבוהה מאוד ובעלות נמוכה – החל מאגירת אנרגיית חום במלח מותך בתחנות הסולאריות עצמן, אגירת חשמל בסוללות של רכבים חשמליים בעלי טעינה מנוהלת וכלה באנרגיה שאובה (אגירה כאנרגיה פוטנציאלית של מים אשר נשאבים למאגר גבוה בשעות היום וזורמים חזרה למאגר נמוך בשעות הלילה תוך יצירת אנרגיה הידרואלקטרית). כבר כיום נעשה שימוש בכל השיטות הללו במשק החשמל הישראלי בקנה מידה מצומצם ואין חסם טכני המונע הרחבת השימוש באמצעים אלו. למעשה, מספר חברות ישראליות מתמחות בדיוק בכך. קיימות גם שיטות נוספות אשר עשויות לאפשר ייצור ואגירה של אנרגיה בכל שעות היממה ומתאימות במיוחד לישראל, כגון ארובות שרב או בריכות שמש, אולם אלו טכנולוגיות אשר מעולם לא נוסו בקנה מידה גדול ודורשות פיתוח נוסף.

ומה לגבי העלות? מאז שנות ה-80 צנח מחיר החשמל הסולארי בכמה סדרי גודל ובמקביל בעשור האחרון חלה עלייה חדה במחירי החשמל מבוסס הדלקים המחצביים. הדויצ'ה בנק מעריך כי בין 2015 ל-2017 ישתווה המחיר הממוצע של חשמל סולארי למחיר של חשמל ממקורות אחרים. זאת, אפילו מבלי לשקלל את העלויות הסביבתיות הנוספות של הזיהום ופליטת גזי החממה שיוצרים דלקי מאובנים. במדינות שטופות שמש כישראל הצפי שהכדאיות הכלכלית תגיע מוקדם אף יותר. בשנים שאחר כך מחיר החשמל הסולארי צפוי לרדת עוד יותר, בעוד מחיר החשמל ממקורות אחרים ימשיך לעלות, כך שמי שלא יעבור לחשמל סולארי ישלם יותר.

חשמל רציני. צפי לכדאיות כלכלית ביחס לחשמל מבוסס דלקים עד 2017.

עבור ישראל, פיתוח מוקדם של טכנולוגיות ותשתית סולאריות יבטיח עצמאות אנרגטית, יחזק את הפריפריה, יקדם חדשנות ויצוא טכנולגי, יוזיל את עלויות החשמל בטווח הבינוני ואפילו עשוי לאפשר ייצוא חשמל במסגרת פרויקטים כגון דזרטק, אשר עתידים לחבר את רשת החשמל הישראלית לזו הארופאית. כל הסימנים מראים שישנן הרבה סיבות טובות לקדם את התחום וישראל נמצאת בעמדה אידאלית לכך, כפי שיעידו כמה מיצואניות הטכנולוגיה הסולארית המובילות בעולם שיצאו מכאן. אז יש יותר רציני מזה?

Read Full Post »

בימים אלו מתפרסמים נתוני המחקר המתכלל (meta-analysis) המקיף ביותר שנערך עד היום על נתוני התחממות פני הקרקע של כדור הארץ. האנליזה בוצעה על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי תחת השם היומרני "Berkeley Earth". הפרויקט ניתח למעלה ממיליארד וחצי מדידות של טמפרטורת פני הקרקע, שמקורן בקרוב ל-40 אלף תחנות מדידה נפרדות, פי חמש יותר מבכל מחקר קודם, ומצא מגמת התחממות ברורה של כדור הארץ בעשורים האחרונים. בכך המחקר מאשש למעשה את תוצאות המחקרים הקודמים בתחום. בינתיים מדובר בניתוח של טמפרטורת הקרקע בלבד, אולם בשנה הבאה הקבוצה צפויה להוסיף ניתוח של טמפרטורת האוקיינוסים גם כן.

עלייה של כמעלה בטמפרטורת פני הקרקע  ב-40 השנים האחרונות. מקור: Berkeley Earth

החידוש במחקר זה הוא למעשה בניתוח הסטטיסטי המקיף, שנועד לתקן הטיות לכאורה שנפלו במחקרים קודמים בשל פיזור המדידות או אופן המדידה. המחקר גם מביא הערכה משוקללת לאי הודאות בנתונים (השטח האפור בתרשים), שכמובן הולכת וקטנה עם השנים, ככל שמתרבות המדידות ורמת דיוקן. במקביל לבחינת התוצאות של המחקר בתהליך הסטנדרטי של ביקורת עמיתים, הקבוצה גם מפרסמת באתר שלה את כל הנתונים ושיטות החישוב בכדי לחשוף אותן לביקורת של הציבור הרחב.

הקבוצה טוענת לעצמאות מלאה בעבודתה, אולם מעניין לציין שהתורם הגדול ביותר למימון המחקר הוא לא אחר מצ'ארלס קוך, אחד ממכחישי שינוי האקלים המשפיעים ביותר בעולם. קוך הוא טייקון נפט והבעלים של תאגיד האנרגיה "תעשיות קוך", אשר השקיע עשרות מיליונים במימון קבוצות שונות של מכחישי שינוי אקלים בעשור האחרון. באופן אירוני המחקר אותו קוך מימן הוא כנראה אחד המסמכים החד-משמעיים ביותר המאששים את קיומו של שינוי האקלים. מעניין אם הוא ימשיך ויתרום גם בשנה הבאה…

Read Full Post »

1. על רקע המאבקים המתמשכים להגנה על פניני טבע וחופים העומדים בפני סכנת הרס והפרטה, לאורך חג הסוכות יערכו ברחבי הארץ מספר אירועי הפנינג מחאה לכל המשפחה. האירועים יתקיימו בחוף נחשולים, בחוף בצת, בחולות סמר ובשמורות טבע נוספות ברחבי הארץ. פרטים נוספים ניתן למצוא בכתבה של בילי פרנקל ב-YNET ובלוח הירוק.

2. ירון לונדון ופרופ' דניאל רוזנפלד משוחחים על הדילמות של מדע הנדסת האקלים.

3. גרנוט ואגנר, כלכלן סביבתי ומחבר הספר "?But Will the Planet Notice", הולך אחרי הכסף ומביא בבלוג שלו נתונים מעוררי עניין של חברת הביטוח Munich Re, המבטחת חברות ביטוח בכל רחבי העולם. חברת הביטוח מבצעת מעקב מאז שנות ה-80 על סטטיסטיקת אסונות טבע לצורך חישוב סיכונים אקטוארים. הנתונים מראים מגמה ברורה של גידול במספר האסונות האקלימיים בשלושים השנים האחרונות, בדיוק כפי שמתריעים מדעני אקלים רבים שעתיד להתרחש עם החמרת משבר האקלים. מבלי להריץ רגרסיות אני מזהה בנתונים גם התאמה מסוימת למחזוריות הרב שנתית של תופעת אל ניניו.

אמת מטרידה?

4. האם עידן חדש של תחנות כוח גרעיניות עומד להפציע למרות אסון פוקושימה?

5.  אולי המאבק הסביבתי רחב ההיקף ביותר שמתחולל בימים אלו הוא המאבק כנגד ההרחבה של כריית חולות הזפת בפרובינציית אלברטה שבקנדה וכנגד הקמת צינור הנפט Keystone XL, אשר יוביל את הנפט המופק מחולות אלו לארה"ב. למעלה מאלף מפגינים נעצרו בחודש שעבר במהלך הפגנה מתמשכת ובלתי אלימה בוושינגטון כנגד הצינור. ביניהם נעצרו גם נעמי קליין, מחברת הספרים "NoLogo "ו"דוקטרינת ההלם"; השחקנית דריל האנה; ד"ר ג'יימס הנסן, מנהל המכון לחקר החלל של נאס"א ומדען אקלים; וביל מקיבן, מיייסד הארגון 350. מקיבן הגיע שלשום לכיכר המחאה בוול סטריט ונשא שם נאום (עם הגברה טבעית) על הפוליטיקה המלוכלכת של חולות הזפת ועל הסיבוב הבא של המחאה בוושינגטון.

6. כיצד נערכים הפארקים הלאומיים בארה"ב למשבר האקלים? מרב כץ-קימחי בפוסט אורח אצל הוֹמוֹ קוֹמְבּוּסְטַאנְס.

7. דליפת הנפט בניו זילנד מתגלה כאסון האקולוגי החמור בתולדות המדינה.

Read Full Post »

מאוד הצטערתי לשמוע על החלטתה של עיריית תל אביב, בלחץ סיעת ש"ס, שלא להפעיל את שירות "תל אופן" להשכרת אופניים במהלך יום כיפור. נדמה לי שזה היה בגיל שבע או אולי שמונה כאשר למדתי לרכוב על אופניים לראשונה ערב יום כיפור. אני זוכר כיצד תפסתי תאוצה ברחוב איינשטיין, בירידה מאוניברסיטת תל אביב לכיוון הים, מבלי לדאוג שרכב יתפרץ לצומת. בדומה לחלקים גדולים מאוכלוסיית ישראל, כך התעצב עבורי יום כיפור כחג האופניים. חג שהקדים בהרבה את התנועה העולמית של "יום ללא מכוניות", אשר נחגג במקרה או שלא במקרה בסוף בספטמבר, בסמוך לתאריך העברי. במובן זה, יום כיפור הוא באמת הזדמנות טובה לעשות קצת חשבון נפש קולקטיבי אל מול המגמות המתמשכות של פרבור מדינת ישראל לדעת וקידוש הרכב הפרטי ולהרגיש מעט קהילתיות עירונית דרך הרגליים והאופניים.

על כן, בעיניי החלטת העירייה להשבית את השירות היא פספוס גדול של המסורת הישראלית-חילונית של החג. יתרה מכך, מכיוון שמדובר ביום הכיפור הראשון מאז השקת השירות, ההחלטה האומללה הזו היא גם תקדים מסוכן שמייצר סטטוס קוו חדש, שעיריות אחרות יתקשו לשבור בעתיד. זו פגיעה משמעותית ברבים מהמנויים של השירות, שאינם מחזיקים בזוג אופניים משלהם, ולכן למעשה מקורקעים בעל כורחם דווקא ביום שבו אין ממש אפשרויות אלטרנטיביות להתניידות מהירה בעיר. הייתי מצפה מסיעות הקואליציה החילוניות ובראשן מרצ, הירוקים ורוב העיר, לעמוד על הרגליים האחוריות ולייצר משבר קואליציוני כקונטרה ללחץ החרדי. אבל כנראה שאין טעם לצפות ממי שלא איימו בפרישה מהקואליציה והתקרנפו אל מול הפינוי האגרסיבי של המאהלים, לבטא את מחאתם של רוכבי האופניים.

העירייה מתרצת את השבתת השירות בכך שאינה מעוניינת לתפעל את מערך השירות של תל אופן במהלך החג. התירוץ הזה צץ פתאום בלחץ קואליציוני לאחר שבעירייה כבר הודיעו לפני מספר שבועות כי תל אופן כן יפעל בחג. זהו נימוק תמוה שכן הוא לא מפריע להפעלתם של שירותים דומים המחייבים תפעול מורכב יותר בעיר (כגון 106) או מחוצה לה (כגון כביש 6). ברור גם שהיה פשוט ניתן להפעיל את שירות תל אופן במתכונת שירות מצומצמת. אגב, באתר תל אופן אין אזכור לבעיה לוגסטית כלשהי בהפעלת השירות והם מסבירים בצורה כנה יותר כי "בהתאם להחלטת עיריית תל-אביב מערך השכרות האופניים יפסיק את הפעילות ביום שישי בשעה שלוש בצהריים".

זו הזדמנות טובה גם להיזכר כי מזה למעלה מעשור שבתל אביב לא ציינו באופן רשמי את היום הבינלאומי ללא מכוניות. ימים אלו, מעבר למשמעות הסמלית שלהם, משמשים פלטפורמה לקידום מערכות תחבורה עירוניות מאוזנות, הנותנות קדימות להולכי רגל, תחבורה ציבורית ואופניים. במספר ערים חסימה זמנית זו של מרכזי הערים הצליחה להתרחב באופן הדרגתי לסגירה קבועה של רחובות בפני רכבים פרטיים. אני מקווה שיהיה בקואליציה מי שינסה לכפר על חטאיו כלפי התושבים וירים את הכפפה הזו לקראת השנה הבאה.

זה לא כל כך נעים לראות תל אופן סגור

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: