Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for אפריל, 2012

ברצף הבלתי סביר של מאורעות המאפיין את מקומותינו, רצה הגורל והקמת מאהל המחאה על ידי דפני ליף בשדרות רוטשילד בחודש יולי בשנה שעברה הובילה לקידומה של מה שכנראה תהייה אחת מההחלטות המזיקות יותר לסביבה ולבריאות הציבור של החודשים האחרונים. ביום שלישי הקרוב, הראשון במאי, יובאו לאישור שר האוצר המלצות ועדת קדמי להפחתת מחירי המזון המיובא. ועדת קדמי הוקמה בשלהי שנה שעברה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג ומחאת הקיץ. מטרתה של הוועדה הייתה לבחון דרכים אשר יובילו לירידה במחירי המזון, שהם המרכיב העיקרי, אחרי דיור ותחבורה, המשפיע על יוקר המחייה. בהחלט מטרה ראויה, אך בפראפרזה לדברי הממרה הידועה – הדרך לגהנום רצופה ועדות ממשלתיות.

מרבית הפחתות המכס המשמעותיות עליהן ממליצה הוועדה הן להפחתת מכסים על מזון מן החי ובעיקר בשר בקר ובראשן המלצה לבטל כליל את המכס על ייבוא עגלים בוגרים חיים לשחיטה. יישום של החלטות אלו יגרום להגברת הצריכה של מוצרי בשר אדום, הידועים בהשפעתם המזיקה על הסביבה ובריאות הציבור ואף גרימת צער בעלי חיים רב.

תעשיית הבשר המודרנית משפיעה בדרכים רבות ובלתי צפויות על המערכות האקולוגיות בהן היא פועלת. קולגה שלי, ביולוג ימי במקצועו, סיפר לי כי בעקבות התרחבות הפרקטיקה של גידול והובלת עגלים בספינות מאוסטרליה לישראל, תוך השלכת פגריהם של אחוזים ניכרים של העגלים שאינם שורדים את המסע המפרך לים, נתרבו המקרים בהם נמצאו שלדי עגלים בקיבתם של כרישים מתים. זאת, עד כדי זיהוי של חמש גולגלות של עגלים בקיבתו של כריש בודד (יחד עם צנצנת חרדל סגורה, בקבוקי פלסטיק ועוד הפתעות). לאחר 400 מיליון שנים של אבולוציה כטורפי העל של האוקיינוסים, תוך שנים ספורות הפכו הכרישים לאוכלי נבלות של חיות יבשה.

על פי הערכת האו"ם, תעשיית הבשר ובראש ובראשונה תעשיית הבקר היא התעשייה בעלת ההשפעה הסביבתית ההרסנית ביותר הקיימת כיום. קרוב לשליש משטח היבשה של כדור הארץ מוקדש לגידול בשר בקר וצאן לצרכי מזון, זאת על חשבון הכחדת מינים, אובדן מגוון ביולוגי, הרס בתי גידול, בירוא יערות ומידבור מואץ. תעשייה זו אחראית על 18% מכלל פליטות גזי החממה הנגרמים מפעילות אנושית – יותר מכלל הפליטות הנגרמות על ידי כל סוג אחר של פעילות אנושית ובכלל זה תחבורה, תעופה או ייצור חשמל. על כן, עידוד הייבוא והצריכה של בשר בקר יש בהם כדי לתרום לאפקט החממה ולהגדיל במידה משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית של מדינת ישראל – בניגוד גמור ליעדי הממשלה להפחתה של פליטות גזי החממה.

לצריכת מוצרי בשר אדום נודעות השפעות שליליות על בריאות הציבור ובכללן עלייה בשיעור התחלואה במחלות לב, סרטן המעי הגס, סכרת והשמנת יתר. בנוסף, שיטות הגידול של מזון מן החי הן מהגורמים העיקריים המובילים להתפתחות של זני מחלות עמידים לאנטיביוטיקה. על כן, באופן אירוני, יישום המלצות הוועדה להפחתת המכסים על מוצרי בשר אדום ובכך עידוד צריכתם, יוביל לתחלואה מוגברת, עלייה בהוצאות על בריאות ובסופו של דבר גם לעלייה ביוקר המחייה. זאת ועוד, כיוון שקיימת תחרות על משאבי קרקע, מים ואנרגיה בין תעשיות הדגנים להזנת בני-אדם לבין תעשיות המספוא. העליה בצריכת הבשר היא בפני אחת הסיבות העיקריות לעליית מחירי המזון בעולם.

אי אפשר להסתכל על שאלות סבוכות של כלכלת מזון רק דרך החור של הגרוש. הגיע העת ששיקולים סביבתיים וחברתיים רחבים מסוג זה יופנמו בתהליכי קבלת ההחלטות. מה שאנחנו אוכלים משפיע על מי שאנחנו לא רק ברמה הפיזית האישית, אלא גם ברמה החברתית והערכית. אין מדובר במיסיונריות טבעונית (גם אני עצמי איני צמחוני או טבעוני), אלא על הפנמה של המחיר הגבוה של מה שאנחנו אוכלים והבנה של ההשלכות של הבחירות הקולינריות שלנו על איכות החיים שלנו ועל עתידם של הדורות הבאים.

ספינת תובלה של בקר חי. משמעות חדשה ל'הכל כלול'.

Read Full Post »

כיוון שמקבץ הלינקים המשובח של "הירוק היום" יצא לחופש – אני מרשה לעצמי להכנס לנעליו ולהביא כאן מספר לינקים שתפסו את עיני בימים האחרונים:

1. רן ישר ודן תמיר במאמר דעה בהארץ על שיא תפוקת הנפט. ישר כח!

2. ודה מרקר שואלים האם צריך לשנות פרדיגמה כלכלית ולוותר על השאיפה לצמיחה מתמדת?

3. מי שוקע ומי מתרומם – אלכס דורון ב-NRG על מחקר הבוחן את עתידם של המקום הנמוך בעולם ושל אחד המקומות המתוירים בעולם.

5. אביעד פוהורילס על עשרת המכות הסביבתיות שאינן מופיעות בהגדה

6. שרון מלכי כותבת על מחקרה העוסק בהשפעת התחבורה הציבורית על כניסת נשים ערביות למעגל העבודה

7. בלוג חדש למינהל הסביבה במשרד התמ"ת – יוזמה חלוצית שאינה חזון נפוץ במשרדי הממשלה

8. מאיה גבעון מזמינה אתכם להשתתף בוועידת ריו 20+ לפיתוח בר קיימא של האו"ם מבלי לקום מהכסא

9. יואב לרמן עורך אירוע חמש שנים לבלוגו בסימן עירוניות אינטנסיבית ותוססת ואתם מוזמנים להצטרף

10. ורלין קלינקנבורג מפקפק בקיימות של החקלאות התעשייתית לאור הופעתם של מזיקים העמידים לשיטות ההדברה ה"בלתי מנוצחות" של השנים האחרונות

11. מדען האקלים ג'ים הנסן בהרצאה של TED, מסביר מדוע הוא מתעקש לדבר על ההתחממות הגלובלית – צפיית חובה:

Read Full Post »

המחאה הציבורית שקמה לתחייה בסוף השבוע האחרון בעקבות עליית מחירי הדלק אולי הובילה לקיצוץ במס הבלו אבל טעתה בזיהוי שורש הבעיה. לדידם של המוחים וראש הממשלה כאחד הסוגיה שעומדת על הפרק היא הוזלת עלות השימוש ברכב. אך זו ראיה שטחית וקצרת רואי המקבלת כמובן מאליו את התלות המוחלטת של מערכת התחבורה בישראל ברכב הפרטי.

תלות זו ברכב הפרטי היא המקור למרבית תחלואי מערכת התחבורה בישראל ורק ניפוץ של הקונספציה כי אין לה חלופה יאפשר השתחררות מהמעקב הכפייתי אחר מחיר הנפט. אחרי הכל, כלל השחקנים במערכה הזו יודעים יפה כי אתנן חמש עשרה האגורות לליטר שראש הממשלה המטיר על מעמד הביניים, על חשבון קיצוצים רוחביים בשירותי הממשלה, גם כך יבלע בעתיד הלא רחוק בעלייה נוספת של מחירי הנפט.

קיצוץ מס הבלו הינו בגדר כוסות רוח על גבי הגוויה הצפודה של מערכת התחבורה הישראלית. לא רק שאינו מביא מזור של ממש עבור שני מיליון בעלי הרכב בישראל, הוא גם פוגע בשאר האזרחים שלא התמזל מזלם להחזיק ברכב פרטי. שכן מההנחה במס נהנים רק הנהגים אבל את הקיצוץ בתקציב המדינה והנטל למשק הישראלי הנובע מעלות תחזוקת תשתית הכבישים, פקקי התנועה, זיהום האוויר ותאונות הדרכים, נושאים כולם.

הספקנים ישאלו ובצדק מהי החלופה? החדשות הרעות הן שאין פתרונות קסם. מדינת ישראל חייבת להתחיל תהליך גמילה מהרכב הפרטי. כיום ההשקעה בתשתיות לתחבורה פרטית גדולה ב-50% מההשקעה הכוללת בתחבורה ציבורית. על כן אין זה מפתיע שבעשור האחרון גדלה הנסועה ברכבים פרטיים ב-45% ואיתה גם צריכת הדלקים, פקקי התנועה ותאונות הדרכים.

הגיעה השעה לרסן את הסובסידיות הפרועות לכלכלת הפרייבטים ולהתחיל לבנות מערכת המבוססת על אמצעי תעבורה מגוונים הכוללת מערכות הסעת המונים, תשתיות ידידותיות להולכי רגל ורוכבי אופניים וכן גם שימוש ברכב פרטי, אבל במידה. השינוי הנדרש אינו רק תקציבי אלא בראש ובראשונה תכנוני. הפקעת נתיבים וזכות דרך לטובת תחבורה ציבורית ושבילי אופניים נחוצה לא פחות משפיכת המיליארדים על פרויקטים גרנדיוזים של רכבת קלה או רכבת תחתית.

 רק סדר עדיפויות חדש בתחבורה ישחרר אותנו מההתמכרות לדלק ויאפשר בניית מערכת תעבורה יעילה וצודקת יותר. ממשלות ישראל לדורותיהן היו שבויות עד כה בקונספציה של מתן מענה לביקושים לרכב פרטי במקום לספק פתרונות תחבורה. זו אסטרטגיה המועדת לכישלון ואפשר לקוות שעליית מחירי הדלק תוביל להתפכחות. פעילי המחאה החברתית המעוניינים באמת ובתמים בפתרון תחבורה הוגן ובר-קיימא חייבים לקרוא לשינוי בסדר העדיפויות על הכביש ולא לסובסידיות נוספות לנהגים.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: