Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for אוקטובר, 2012

לרגל הקדמת הבחירות צוות "ירוק ונוצץ" מצטרף לחגיגה הדמוקרטית ונערך ליום הבוחר בפרויקט מיוחד וחגיגי. המטרה: להפוך את כנסת ישראל לירוקה וסביבתית מעט יותר. לצורך כך רוכז עבורכם  בדף אחד כל המידע על המצע, החקיקה והפעילות הסביבתית של כל המפלגות העשויות לחצות את אחוז החסימה ולחמם את מושבי עור הצבי בכנסת ה-19. מפורטת גם  פעילותם של חברי כנסת ירוקים מצטיינים שאתם תרצו לקדם בפריימריז הקרובים. בנוסף, מצורפים שני הדירוגים הסביבתיים הזמינים באתר הכנסת הפתוחה בעריכת ארגון חיים וסביבה והעמותה לכלכלה בת קיימא, אשר נותנים כימות לפעילות המפלגות השונות על פי הפעילות הפרלמנטרית הירוקה שלהן. יחד מתקבלת תמונה מעניינת של נבחרינו העתידיים שתוכל לסייע לקבל את ההחלטה הירוקה ביותר מאחורי פרגוד הקלפי.

בבחירות האלו מצביעים ירוק!

אז מה אומרים הנתונים? בחקיקה ממשלתית ובתקצוב, הממשלה האחרונה היתה סביבתית בהרבה מקודמותיה והעבירה את המספר הרב ביותר של יוזמות והצעות חוק ממשלתיות סביבתיות. בחקיקה פרטית ועבודה פרלמנטרית ירוקה בולטות לטובה חד"ש ומרצ. בנוסף, מעניין לציין שלמרות שרוב הבטחות הבחירות המפורטות במצעי המפלגות רחוקות מלהתממש, ניתן לראות כי עדיין יש קשר מסוים בין רוחב המצע הסביבתי (או העדרו) להיקף הפעילות הסביבתית של המפלגה. יחד עם זאת, ניכר ששום מפלגה, מלבד התנועה הירוקה, לא הפכה את האג'נדה הסביבתית למרכיב מרכזי בפעילותה. למעשה על פי רוב מדובר בחבר כנסת אחד או שניים "משוגעים לדבר" בתוך המפלגה שדוחפים את האג'נדה הסביבתית בתוכה. במובן זה ברורה החשיבות של הפרימריז לקידום חברי כנסת סביבתיים בתוך המפלגות.

יתכן שזו נאביות, אבל עם קצת עזרה ושיתוף מצדכם פרויקט "מצביעים ירוק 2013" אולי יצליח לשים את האג'נדה הסביבתית במקום גבוה יותר על סדר היום של המפלגות והמועמדים לכנסת ה-19. מה צריך לעשות? אם אתם חברי מפלגה אתם קודם כל יכולים לקדם את חברי הכנסת הסביבתיים ביותר בתוך הרשימה לכנסת. כמובן, להפיץ לחברים מחבקי עצים אחרים ולשתף ברשתות החברתיות. ואחרונים חביבים – מי מכם שמתחזק אתר אינטרנט או בלוג – מוזמנים לפרסם את באנר הקמפיין "מצביעים ירוק" בעזרת הקוד להלן:

<a href="https://shinygreen.wordpress.com/greenelection2013/"><img class="size-medium wp-image-1865 " title="מצביעים ירוק" alt="" src="https://shinygreen.files.wordpress.com/2012/10/votegreen2013.jpg?w=300&quot; height="90" width="160" /></a>

Read Full Post »

סיקור אינטנסיבי ובלתי-פרופורציונלי אודות הדחתו של שי אגסי מתפקיד המנכ"ל בחברת בטר-פלייס גדש את עיתונות ישראל ביממה האחרונה. שלא במפתיע וכעדות נוספת לפולחן האישיות שנבנה סביב דמותו של אגסי בישראל, סיקור זה היה פרובינציאלי ורכילותי בחלקו הגדול והגיע עד לניתוח הודעות הטוויטר של אשתו של אגסי. לצערי מעטים העיתונאים שניצלו את ההזדמנות לדיון רציני בתפקידו החברתי-סביבתי של הרכב החשמלי בחיינו או, רחמנא ליצלן, בחזון כלשהו לתחבורת העתיד. כבר כתבתי כאן בעבר על הרכב החשמלי של בטר פלייס, שאינו כזה ירוק כמו שהיו רוצים שנחשוב, ועל ההיסחפות אחר פתרון הרכב החשמלי כביטוי לאופטימיזם טכנולוגי קלאסי. אז על רקע הקרנבל התקשורתי הצהוב בואו נעשה קצת סדר בדברים.

הפיטורים של אגסי הם אנקדוטה לא יותר

למרות הרשם שאולי נוצר בתקשורת הישראלית פיטוריו של שי אגסי הם לא יותר ממכה קלה בפגוש של המכונית החשמלית, אפילו אם היא מכילה סוללה בבעלות בטר-פלייס. בהחלט יתכן שכל אזרח שני בישראל יודע מיהו אגסי, אבל ישראל היא שוק מזערי ובעולם אגסי הוא רק עוד מנכ"ל אלמוני של חברת סטארט-אפ. פיטוריו של אגסי משקפים בעיקר את העובדה שהתקוות להפוך את ישראל לצלחת פטרי של מכוניות רנו-פלואנס חשמליות נתבדו ברובן ולכן אין עוד צורך באגסי כלוביסט בשוק הישראלי והגיעה העת למנות מנכ"ל מקצועי לטובת ההתרחבות בשוק העולמי. זה לא שהרגולטור הישראלי לא היה נדיב (הטבת מס בשווי מאות מיליוני ש"ח), אלא שהצרכן הישראלי נותר סקפטי ובצדק. אחרי הכל מי יקנה רכב במחיר מלא עם ביצועים מוגבלים וללא שוק יד שנייה?

אגסי. מפנה מקום.

המודל של בטר-פלייס מסתמן כנישה קטנה בשוק הרכב החשמלי העתידי 

שוב, בניגוד לרשם שאולי קיבלתם בתקשורת, מודל ההטענה והחלפת הסוללה של בטר-פלייס אינו מסתמן כמשמעותי במיוחד בתעשיית הרכבים החשמליים של העתיד. בסקר השנתי שערכה חברת KPMG בקרב מאתיים מנהלים בכירים בתעשיית הרכב, אף על פי שלמעלה ממחצית הנשאלים (54%) ראו ברכבים חשמליים מגמה חשובה בתעשייה, רק נשאל בודד טען שספקים דוגמת בטרפלייס ישחקו תפקיד חשוב בשוק העתידי.

למעשה מרבית הסימנים מעידים על כך שהדגמים הנמכרים ביותר של רכבים בעלי הנעה חשמלית לפחות עד 2020 יהיו בעיקר רכבים היברידיים רגילים או רכבים היברידיים נטענים (המשלבים אפשרות הטענה עם אפשרות שימוש בדלק) דוגמת השברולט וולט או דגמי הפריוס החדשים. זאת בעיקר בגלל מחיר הסוללות הגבוה יחסית, שגם על פי התחזיות האופטימיות ביותר אינו צפוי להגיע למחירים כלכליים לפני 2020 עד 2025. לעומת זאת, הרכבים ההיברידיים הנטענים מציעים גשר מעבר הדרגתי יותר לעבר העולם החשמלי ולכן אינם מחייבים את אותה רמת תשתיות וגודל הסוללה לה זקוקות המכוניות החשמליות הטהורות. למעשה אפילו בתוך הנישה הקטנה יחסית של הרכבים החשמליים הטהורים לא ברור עדיין אם מודל החלפת הסוללה, שעליו בטר-פלייס מסתמכת, יהיה תחרותי.

ההיברידית הנטענת של טויוטה, כי הלקוחות רוצים גם וגם…

שוק הרכב מתחיל לחשוב יותר ויותר במונחים של שירותי תחבורה כתחליף לבעלות על רכב

מגמה שמסתמנת בכל רחבי המדינות המפותחות מראה ירידה בביקושים להחזקת רכב פרטי, בעיקר בקרב לקוחות עירוניים, ומעבר לצריכת שירותי תחבורה במקום. כלומר הסתמכות גדולה יותר על שיתוף רכבים, השכרה שעתית, תחבורה ציבורית, השכרת אופניים ושמו שמיים אפילו הליכה ברגל. טרנד זה משתלב יפה עם מהפכת הטלפונים החכמים – דמיינו שאתם יוצאים לפגישה ובמקום לחפש איפה החניתם את האוטו אתמול בלילה, אתם בודקים באפליקציה בנייד איך הכי מהר להגיע – בעזרת הרכב השיתופי הכי קרוב אלכם, קו האוטובוס המהיר ביותר או אולי תחנת השכרת האופנים הסמוכה, או כל שילוב שלהם. כאשר המידע זמין בקצות האצבעות, הרבה יותר קל להסתמך על שירותי "תחבורת ענן" כאלו – ללא צורך בבעלות של רכב פרטי.

כאן דווקא אפשר לראות במודל של בטר-פלייס צעד בכיוון הנכון – שכן הבעלות על הסוללה היא של בטר פלייס ולא של בעל הרכב כך שבטר-פלייס מוכרת ללקוחותיה קילומטרים ולא ברזלים או דלק. גם מערכת שירות הלקוחות של בטר-פלייס היא דוגמה יפה למתן שירות בזמן אמת המתבססת על תקשורת סלולרית. מי יודע אולי בסופו של דבר דווקא בחזית זו בטר-פלייס תצליח להביא בשורה לשוק הרכב…

אולם, חשוב לזכור שלא משנה כמה חשמלי יהיה הרכב – בשורה התחתונה רכב פרטי הוא עדיין רק רכב פרטי. מדובר בטון וחצי של פלדה שמזיזים רוב הזמן פחות ממאה קילו של בני אדם ממקום למקום וצורכים לפחות 8 מ"ר של נדל"ן לחנייה. עסק כזה לא יכול להיות יעיל או ירוק ולא משנה איך תסובבו אותו. מי שרוצה כאן תחבורה ירוקה וחברתית באמת שישקיע קודם כל בתחבורה ציבורית סבירה. גם אם זה לא סקסי וחדשני כמו המכונית החשמלית זה בטוח יעשה מישראל בטר פלייס…

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: