Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for יוני, 2014

בשבוע החולף התרחשה היסטוריה סביבתית עולמית, אשר סביר שאם אתם ניזונים בעיקר מאמצעי התקשורת הישראליים לא שמעתם עליה כלל. השבוע נוסדה והתכנסה לראשונה בניירובי  שבקניה האסיפה הסביבתית של האומות המאוחדות (UNEA). גוף חדש זה הוא אחד משלושת המוסדות הבינלאומיים היחידים, מלבד האסיפה הכלכלית של האו"ם ואונסק"ו, הכולל נציגות של כל 193 המדינות החברות באו"ם ותפקידו לאפשר קבלת החלטות בסוגיות סביבתיות ברמה בינלאומית רחבה. ככל הנראה, מדובר במהלך הדרמטי ביותר של האו"ם בתחום הסביבתי מאז הקמת התכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP)  ב-1972 והציפיות ממנו גבוהות, במיוחד לאור חוסר היכולת של מוסדות האו"ם להשיג התקדמות משמעותית בסוגיות סביבתיות בשנים האחרונות.

השקת UNEA היא גם האירוע הסביבתי הגדול ביותר של השנים האחרונות מאז ועידת RIO+20, עם משלחות רשמיות של 163 מדינות, השתתפות של 113 שרים וראשי מדינות וכ-40 אירועים שונים הנערכים במהלך שבוע אחד. במהלך המפגש נערכו דיונים מרתונים במספר קבוצות עבודה של נציגי המדינות על אופן הניהול של התכניות הסביבתיות השונות של האו"ם ועל הצעות החלטה עבור האסיפה הכללית הסביבתית עצמה. האסיפה מתמקדת בכינוס זה בשני נושאים עיקריים: הערכות ליישום היעדים לפיתוח בר-קיימא העתידיים של האו"ם עם דגש על הטמעת דפוסי ייצור וצריכה בני קיימא; והגנה על חיות בר ומלחמה בצייד וסחר בלתי חוקיים בחיות בר ואיבריהם, תופעה בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה המאיימת להכחיד כמה מהיונקים הגדולים של אפריקה ואסיה. הוועידה תסתיים היום בערב והמו"מ על ההחלטות אשר יתקבלו בה צפוי להמשך עד לרגע האחרון, במטרה להגיע לתוצאות שיהיו גם מוסכמות וגם משמעותיות – אתגר לא פשוט.

ברוכים הבאים ל-UNEA!

ברוכים הבאים ל-UNEA!

כמובן שלכינוס יש גם זווית ישראלית. אמנם המשלחת הישראלית לניירובי מצומצמת ונעדרת נציגות מינסטריאלית, אולם עדיין האיומים הגדולים ביותר להצלחת הוועידה הגיעו דווקא מאזורינו. כבר בערב פתיחת האסיפה צץ המשבר הראשון – אזור אסיה אשר נבחר למנות את הנשיא לוועידה הקרבה עמד לבחור בשרה האיראנית להגנת הסביבה, מסאומה אבטקאר,  לנשיאה של UNEA. אבטקאר ידועה למערב בעיקר כדוברת של קבוצת החוטפים האיראנים בתקופת משבר בני הערובה בשגרירות האמריקאית בטהרן בסוף שנות ה-70, כך שמובן שמינויה לנשיאת האסיפה היה בגדר סדין אדום לארה"ב ולבת בריתה, ישראל. בתגובה הודיעה ארה"ב וישראל אחריה, כי במידה ואבטקאר תבחר היא תפרוש מהוועידה ותפסיק את מימונה לתכנית הסביבתית של האו"ם. כיוון שהמימון האמריקאי מהווה כ-20% מתקציב התכנית הסביבתית, זו היתה צפויה להיות מכה קשה לאו"ם, שהיתה מעיבה על המשך הפעילות הסביבתית בארגון ועל הוועידה עצמה. בסופו של דבר המדינות הגיעו לפשרה והשרה המונגולית להגנת הסביבה נבחרה במקומה של הנציגה האיראנית. אך בזאת לא תמו המשברים.

ביומה השני של הוועידה צפה הידיעה כי המדינות הערביות עומדות לבקש להכיר ברשות הפלשתינית כמדינה חברה ב-UNEA, בדומה למהלך שנעשה לפני שלוש שנים באונסק"ו והוביל לפרישתן והפסקת המימון של ארה"ב וישראל לגוף זה. משמעות המהלך, מעבר להשלכותיו בקרב הפוליטי הבינלאומי בין ישראל לרשות הפלשתינית, היתה פיצוץ של השיחות הסביבתיות בוועידה וכאמור קיצוץ גדול בתקציב התכנית הסביבתית של האו"ם. למרות שמרבית הנציגים בוועידה לא היו מעוניינים במהלך מעין זה שיוביל למשבר, היה ברור שאם הדבר יגיע להצבעה סיכויים טובים שהוא יאושר. רק אתמול בערב, יממה לפני סגירת הוועידה, נודע כי בשל מחלוקות על ההצעה בקרב המדינות הערביות היא תגנז עוד לפני שהיא הובאה לדיון באופן רשמי.

כך, בזמן שנותר, ממשיכים נציגי המדינות בדיונים רצופים עד לרגע האחרון, במטרה להפיק החלטות של ממש מוועידה היסטורית זו ובתקווה להכין את הקרקע למפגש ועידת האקלים הקרוב בוונצואלה.

 

יושבים בין אירלנד לאיטליה

יושבים בין אירלנד לאיטליה

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: