Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘אירועי השעה’ Category

פרשת בשר הסוס המסרבת להסתיים לא צריכה להפתיע איש בתעשייה האחראית לשורה בלתי נגמרת של שערוריות והטעיות צרכניות וגורמת יותר מכל תעשייה אחרת לנזקים בריאותיים וסביבתיים.

שערוריית בשר הסוס שהתגלה ברשת "טסקו" הבריטית ממשיכה להכות גלים, כאשר השבוע התברר כי גם רשת איקאה מכרה בסניפיה בשר סוס המשווק כבקר. עד כה התגלו מוצרי בשר "בקר" מעובד שהכילו עד 100% בשר סוס, חמור וחיות אחרות בבריטניה, צרפת, שוודיה, שווייץ, איטליה, ספרד, גרמניה, צ'כיה, דרום אפריקה ואירלנד. בינתיים גם נחשף כי חלק מחברות הקש שתיווכו בין יצרני המזון המעובד למשחטות שמכרו את הבשר המפוקפק, קשורות לגורמים בעולם התחתון ולרשת סחר הנשק הבלתי חוקית ששימשה את ויקטור בוט, סוחר הנשק המפורסם הידוע בכינויו "סוחר המוות" ו"שר המלחמה". כל זה לא צריך להפתיע אותנו – למרות היותה של תעשיית הבשר המעובד מפוקחת כמעט כמו תעשיית התרופות, היא מצליחה פעם אחר פעם להסתבך בשערוריות מסוג זה מאז ראשיתה. כבר באמצע המאה ה-19 הסיפור הידוע על סוויני טוד, הספר הרצחני, שהיה מכין פשטידות בשר מקורבנותיו זכה לפופלאריות רבה ואפילו קאנצלר ממלכת פרוסיה, אוטו פון ביסמארק נודע באימרתו השנונה ש"יש שני דברים שעדיף לא לדעת כיצד מכינים אותם – נקניקיות וחוקים".

פשטידת רועים עם רועים, סוויני טוד

בתעשייה בה חברות מזון בינלאומיות רוכשות בשר מאלפי ספקים בכל רחבי העולם, איש כבר אינו בטוח מהיכן הגיע הבשר שעל הצלחת שלכם. אפילו וולמרט מודה בתיאור המוצרים שלה שאין לה מושג מאיפה הם הגיעו:

"While we strive to obtain accurate product information, we cannot guarantee or ensure the accuracy, completeness or timeliness of any product information"

פעם אחר פעם אנחנו שומעים על פרקטיקות בעייתיות של תעשיית הבשר, בין אם זה שימוש ב"דבק בשר" כדי לחבר יחד שאריות בשר ל"נתחי קצבים", בין אם מדובר בשימוש ב"רפש ורוד", שהוא בשר מזוהם שהושרה באמוניה, המשמש כתוסף לבשר טחון רגיל בהמבורגרים וקציצות עוף ובין אם מדובר בסאדיזם והתעללות בבע"ח מבית "אדום אדום" של תנובה. כמובן אין לשכוח את פרשת הפרה המשוגעת בשנות ה-90 שקטלה למעלה מ-150 איש בבריטניה וצרפת.

השף הערום חושף את ערוות תעשיית הבשר

אבל גם כאשר הבשר שאתם אוכלים הוא באמת מה שאתם חושבים שאתם אוכלים חשוב לדעת שתעשיית הבשר התעשייתית היא הרסנית לאדם ולסביבה.  כמו שכבר נכתב כאן בעבר, על פי הערכת האו"ם, תעשיית הבשר ובראש ובראשונה תעשיית הבקר היא התעשייה בעלת ההשפעה הסביבתית ההרסנית ביותר הקיימת כיום. קרוב לשליש משטח היבשה של כדור הארץ מוקדש לגידול בשר בקר וצאן לצרכי מזון, זאת על חשבון הכחדת מינים, אובדן מגוון ביולוגי, הרס בתי גידול, בירוא יערות ומידבור מואץ. תעשייה זו אחראית ל-18% מכלל פליטות גזי החממה הנגרמים מפעילות אנושית – יותר מכלל הפליטות הנגרמות על ידי כל סוג אחר של פעילות אנושית ובכלל זה תחבורה, תעופה או ייצור חשמל.

לצריכת מוצרי בשר אדום נודעות השפעות שליליות על בריאות הציבור ובכללן עלייה בשיעור התחלואה במחלות לב, סרטן המעי הגס, סכרת והשמנת יתר. בנוסף, שיטות הגידול של מזון מן החי הן מהגורמים העיקריים המובילים להתפתחות של זני מחלות עמידים לאנטיביוטיקה. זאת ועוד, כיוון שקיימת תחרות על משאבי קרקע, מים ואנרגיה בין תעשיות הדגנים להזנת בני-אדם לבין תעשיות המספוא, העליה בצריכת הבשר היא אחת הסיבות העיקריות לעליית מחירי המזון בעולם.

למרות המשתמע מכך, אין לפוסט הזה מסר חד משמעי נגד אכילת בשר – לא במסיונריות צמחונית עסקינן. לא חייבים להפוך לצמחוניים כדי לצמצם את השותפות האישית בעוולות אלו ואת החשיפה לסכנות הללו. אפשר פשוט לאכול פחות בשר, בעיקר פחות בשר בקר, שהוא סוג הבשר הבעייתי יותר. וכאשר כבר אוכלים בשר, לאכול בשר איכותי, שאינו מעובד ואתם יודעים מאיפה הגיע. כמובן אלא אם כן אתם אוהבים לגוון עם קצת בשר סוס… 

הבא בתור הוא סוס? נושאי המגבעת

Read Full Post »

המשבר בתנועה הירוקה עלול לקרוע אותה לגזרים ולהסיג אותה שנים אחורנית. כדי להמשיך קדימה אל עבר הגשמת החזון של התנועה הירוקה נדרשת מידה של הבנה וכפרה. 

מאת: אוהד קרני

טלטלה והפתעה הכתה בחברי התנועה הירוקה ובקהילה הסביבתית בישראל בליל יום חמישי האחרון. תוך שעות ספורות חברי המפלגה חזו בהתפוררות רשימת התנועה הירוקה לכנסת ובחבירת יו"ר המפלגה, פרופ' אלון טל, אל "התנועה" בראשות ציפי ליבני במקום ה-13, בניגוד להחלטת ועידת המפלגה רק יממה אחת קודם לכן. המהלך קומם כמובן רבים במפלגה אשר הרגישו מרומים ונבגדים וכמה מהם אפילו יוזמים תלונה במשטרה על הונאה ופנייה לוועדת הבחירות ולבג"ץ בניסיון לפסול את המהלך.

המשבר התפרץ לאחר ועידת המפלגה ביום רביעי, אשר הכריעה ברוב דחוק לטובת ריצה עצמאית לכנסת. לנוכח החלטה זו בחרו ארבעה מועמדים מתוך העשירייה הפותחת של המפלגה (אלון טל, רחלי תדהר קנר, ערן בנימיני ויעל פארן) להסיר את מועמדותם מהרשימה לכנסת בשל ספקותיהם לגבי יכולתה של התנועה הירוקה במצבה הכלכלי והארגוני הרעוע לעבור את אחוז החסימה בריצה עצמאית וחששם מבזבוז קולות התומכים. חשש זה אינו חסר שחר – בבחירות 2009 נפסלו 28 אלף קולות  – מנדט שלם – של תומכי התנועה הירוקה, אשר לא עברה את אחוז החסימה. אפשר רק לשער מה יכול לעשות מנדט אבוד, המשויך ברובו לגוש השמאל-מרכז, לתוצאות הבחירות הבאות אשר עשויות להתגלות כצמודות – זו בהחלט אחריות כבדה לשאת.

משמעות ההחלטה של חברי ההנהגה הפורשים היתה בפועל מוות לתנועה הירוקה שגם כך סבלה ממצוקה תקציבית קשה, שחיקה של הדור המייסד, מחנאות פוליטית מצד קבוצות "הירוקים" ו"הפיראטים" שהצטרפו אליה לאחרונה ואפילו הוכתמה באי-סדרים במהלך הפריימריז האחרונים. לנוכח מצב זה, החליטו אלון טל וחלק מחברי הנהגת המפלגה, בדקה ה-90 לפני סגירת הרשימות לכנסת, להצטרף כסיעה עצמאית לרשימת "התנועה" בראשות לבני, במקום ה-13 הגבולי. זאת, בהסתמך על פתח שהשאירה ועידת המפלגה יום קודם לכן, שהסמיכה את הנהגת המפלגה לנהל מו"מ על הצטרפות לרשימה אחרת בהתאם להתפתחויות של הרגע האחרון.

דילמה לא פשוטה עמדה בפני טל – בהנחה שמעמד התנועה הירוקה אכן הוגדר כסיעה עצמאית בהסכם מול לבני, הרי שמעמד זה יאפשר לתנועה הירוקה, במידה והיא תכנס לכנסת הבאה, להתפצל לפני הבחירות הבאות מרשימתה של ליבני ולקבל מימון מפלגות בסך של יותר ממיליון שקלים לריצה עצמאית לכנסת ה-20. כלומר ההצטרפות ללבני השאירה פתח לתחייתה מחדש, מבחינה תקציבית לפחות, של התנועה הירוקה בבחירות הבאות, במידה כמובן וישארו פעילי שטח ותומכים לאחר המהלך השנוי במחלוקת.

יהיו מה שיהיו בסופו של דבר תוצאות הבחירות לכנסת, אפשר לקוות שהסערה הפוליטית הזו לא תקרע לגזרים את קהילת הפעילים הסביבתיים המסורים של התנועה הירוקה. אין ספק שהתקבלו כאן הכרעות פוליטיות קשות שיתכן ויתבררו ככושלות במבחן התוצאה. אבל למרות זאת חשוב לא לעשות דמוניזציה לפעילים סביבתיים בעלי כוונות כנות אשר עמדו בפני דילמה לא פשוטה בזמן אמת.

החזון הירוק גדול מכל חבר כנסת בודד או מפלגה שיכנסו או לא יכנסו למשכן. ח"כים ירוקים כבר מכהנים בכנסת והדרך הרעיונית הירוקה לא תקום או תיפול על כניסתה של התנועה הירוקה לכנסת, אלא על ההצלחה של הקהילה הסביבתית למצב את החזון הפוליטי הירוק כאלטרנטיבה רצינית, נקייה ואמיתית. כדי שזה יקרה חשוב למצוא דרך לגשר על המחלוקות למען המטרות המשותפות ולנהל דיאלוג בוגר שלא יוביל לפיצולים וסכסוכים נוספים. "ללא סליחה אין עתיד" אמר דזמונד טוטו, חתן פרס הנובל לשלום וממנהיגי המאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה. זה יהיה לא קל וזה ידרוש בדק בית ללא טיוחים, אבל מימוש היעדים של התנועה הירוקה לא יגיע מעריפת ראשים והליכים משפטיים, אלא מהנחת מחלוקות העבר לנפשן, חבירה יחדיו של כלל הכוחות המאמינים באותה הדרך והליכה קדימה לעתיד משותף.

Read Full Post »

שיחות האקלים נפתחו בדוחא. מה הסיכוי לפריצת דרך? מה הצפי לעתיד? והאם יש בכלל תקווה לבלום את שינוי האקלים?

בשקט תקשורתי כמעט מוחלט השבוע תסתיים בדוחא שבקטאר ועידת האקלים ה-18 במספר של האומות המאוחדות, הידועה בשם הקיצור COP18. מטרת הוועידה להגיע לקונצנזוס בין הממשלות לגבי הצעדים הנדרשים לבלימת ההתחממות הגלובלית ולהערכות להשפעות הצפויות של שינוי האקלים. לאחר הכשלון של הוועידה בשנה שעברה, הציפיות מהוועידה הנוכחית נמוכות. גם הבחירה לערוך את השיחות דווקא בקטאר, שיאנית העולם בפליטות גזי חממה לנפש (53.4 טון לנפש – פי שלושה מארה"ב), גררה ביקורת רבה אבל אולי דווקא תסייע לרתום את יצואנית הנפט הגדולה לתהליך המדשדש.

אז מה מקווים להשיג ב-COP18? לפני שנתיים בפסגת COP16 בקנקון, הממשלות הסכימו כי נדרשת הפחתה של פליטות גזי החממה כדי למנוע מהטמפרטורה הגלובלית לעלות מעל לשתי מעלות. קוראים עירניים בוודאי שמו לב לכך שההסכמה היתה שההפחתה "נדרשת" ולא שההפחתה תתבצע… והשטן הרי נמצא בפרטים… בשנה שעברה, בשיחות COP17 בדרבן, הוסכם כי עד 2015 יגיעו המדינות להסכמות לגבי מתווה הפחתה עתידי שיכנס לתוקף במהרה בימנו… כלומר רק בשנת 2020… ועכשיו ב-COP18 הציפיה היא (תופים…) שהמשתתפים יסכימו איך להסכים על ההסכמות עד 2015…

כל זה היה מאוד משעשע ללא זה היה כל כך מדאיג. על פי תחזית הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה שהתפרסמה בחודש שעבר, במצב העניינים הנוכחי אין למעשה שום סיכוי להגשים את יעד שתי המעלות של ועידת קנקון, התבוסתני בפני עצמו. הביקוש לדלקים מחצביים צפוי לעלות ולגרור עליית טמפרטורה של 3.6 מעלות עד 2035 בתרחיש של עסקים כרגיל ו-3 מעלות בתרחיש האופטימי והלא סביר שבו לפתע תתקבל מדיניות עולמית של התייעלות אנרגטית. תחזית ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, קודרת אפילו יותר וצופה עלייה של 50% בפליטות גזי חממה עד 2050 ועלייה בטמפרטורה של 3 עד 6 מעלות. תמונת מצב עגומה זו נובעת ממדיניות ממשלתית מכוונת. ב-2011 הסובסידיות לדלקים מחצביים נאמדו בכ-523מיליארד דולר – פי שש מהסובסידיות לאנרגיות מתחדשות. תארו לעצמכם מה היה קורה אם רק היינו הופכים את המספרים האלו… 

תחזית ה-OECD: משאירים את יעדי ועידת קנקון הרחק מאחור

תחזית ה-OECD: משאירים את יעדי ועידת קנקון הרחק מאחור

אבל לא הכל שחור מנפט והאסימונים מתחילים ליפול. בעת שהממשלות מהססות, עשרות אלפי קהילות מקומיות, רשויות מוניציפליות וחברות פרטיות ברחבי העולם לא מחכות ולוקחות יוזמה ומתחייבות ליעדי הפחתת פליטות גזי חממה באופן עצמאי. מרבית תושבי ניו-יורק מייחסים את עוצמתו של ההוריקן סנדי לשינוי האקלים. לאט לאט הרחוב משפיע על מקבלי ההחלטות. לאחר שנים של דיונים ומאבקים פוליטיים, קליפורניה עומדת להיות המדינה הראשונה בארה"ב שתחיל מכסות על פליטות גזי חממה החל מינואר 2013, ובכך היא מצטרפת ל-30 מדינות אירופאיות המנהיגות כבר מערכת דומה. מאז יולי 2012 נכנס לתוקפו מס פחמן מקיף ויחיד מסוגו באוסטרליה, אחת מהיצואניות הגדולות של פחם. אפילו סין עורכת פיילוט לסחר בפחמן במספר פרובינציות. השימוש באנרגיות מתחדשות ובאנרגיה גרעינית צפוי לעלות דרמטית עד 2035 ולספק לפחות 45% מכלל צריכת האנרגיה העולמית. ומי יודע אולי אפילו מדוחא עוד תצא בשורה.

Read Full Post »

הסופה סנדי טרפה את הקלפים בשיח הסביבתי-פוליטי בארה"ב והחזירה את שינוי האקלים למרכז מערכת הבחירות, אולי אף כגורם מכריע 

בשבוע הקרוב תסתיים מערכת הבחירות בארה"ב והאומה האמריקאית תבחר את הנשיא שינהיג אותה בארבע השנים הבאות. על רקע זה, הסופה סנדי שפקדה את הקאריבים והחוף המזרחי של ארה"ב בשבוע שחלף היתה ככל הנראה אחד מהאירועים הפוליטיים המשמעותיים ביותר במערכת הבחירות הנוכחית. מעבר לשבחים להם זכה אובמה על תפקודו במהלך הסופה מכל קצוות הקשת הפוליטית, הסופה גם החזירה לשיח הפוליטי את נושא שינוי האקלים שנדחק הצידה בקמפיין האחרון, אל מול השיח הכלכלי-חברתי. בעקבות הסופה ראש עיריית ניו-יורק, מייקל בלומברג, רפובליקני בעברו, קרא לציבור להצביע לאובמה בטענה שהוא המועמד שיטפל טוב יותר במאבק בשינוי האקלים. במקביל קואליציה של ארגוני סביבה הפועלת תחת השם Climate Scilence ("שתיקת האקלים") העלתה קמפיין במדינות המתנדנדות אוהיו ווירג'יניה, המשתמש בנזקי הסופה כדי לתקוף את המועמד הרפובליני מיט רומני על הזלזלול שהוא הפגין כלפי בעיית שינוי האקלים בעצרת ההכתרה שלו לפני מספר חודשים. פעיל הארגון אף התפרץ לדברי רומני במהלך ועידה בוירג'יניה ביום חמישי האחרון בצעקות כי שינוי האקלים הוא זה שגרם לסופה. 

משבר האקלים היה נוכח נפקד במערכת הבחירות הזו ולא הוזכר מפורשות באף אחד מהעימותים הטלווזיונים האחרונים. זאת, בניגוד גמור לקמפיין הבחירות של 2008, בו הציג אובמה תוכנית סדורה להפחתת פליטות גזי חממה בארה"ב ב-80% עד 2050, אשר אמורה היתה לכלול מנגנון הגבלה וסחר בפליטות פחמן ותמיכות בסך 150 מיליארד דולר בטכנולוגיות ירוקות. אלא שתוכנית זו נפלה בסאנט אל מול הלובי החזק של חברות הפחם והנפט ואומבה נאלץ להקריבה לטובת קידום הרפורמה במערכת הבריאות האמריקאית. אל מול כשלון זה, יחד עם האכזבה מועידת קופנהגן ב-2009 ושערוריית פשיטת הרגל של חברת האנרגיות המתחדשות 'סולינדרה' ב-2011, אשר זכתה לתמיכות בסך 500 מיליון דולר מממשל אובמה, העדיפו הדמוקרטים להצניע את הנושא בקמפיין הנוכחי. יחד עם זאת, כאשר הנושא עלה בהזדמנויות שונות, אובמה דבק בעמדותיו הקודמות והצהיר שימשיך לקדם מדיניות להתמודדות עם משבר האקלים.

מן העבר השני, רומני, אשר בעברו דווקא הביע תמיכה במאבק בשינוי האקלים, יישר קו עם מכחישי שינוי האקלים בקרב תנועת "מסיבת התה" שבמפלגה הרפוליקנית, ולעג לממשל אובמה על מאמציו בתחום במספר הזדמנויות, הבולטת שבהן היתה כאמור בנאום ההכתרה שלו למועמד לנשיאות. בעוד אובמה השקיע כספי ממשל באנרגיות מתחדשות, חיזק את הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית, ה-EPA, אל מול הסקטור הפרטי, ועיכב את בניית צינור Keystone XL אשר אמור היה להוביל את תוצרי הנפט המזהם מחולות הזפת בקנדה לארה"ב, רומני התחייב לקדם בשיא המרץ את תעשיית הדלקים המחצביים האמריקאית, לצמצם ואפילו לבטל את מרבית סמכויות ה-EPA ולהפסיק כליל את הסובסידיות לטכנלוגיות ירוקות וזאת לדבריו לטובת הקטנת המעורבות הממשלתית ותמרוץ הצמיחה הכלכלית. מעניין לציין שעל פי סקר שנערך לפני פחות מחודש יתכן שדווקא עמדה זו תהיה לרועץ עבור רומני בקרב המצביעים המתנדנדים. 

בכל אופן, בעוד שברור מה יעשה רומני אם יבחר, נדמה שהמוטיבציה הפוליטית של אובמה בתחום הסביבתי כבר אינה חזקה כבעבר וכלל לא ברור אם הוא יצליח או ינסה לקדם את הבטחותיו מ-2008 אם יבחר. למרות זאת, עדיין נותר לנו רק לקנא בשיח הפוליטי-סביבתי במערכת הבחירות האמריקאית, כאשר כאן מרבית המפלגות נותנות לנושא התייחסות שולית אם בכלל.

סנדי – סופה פוליטית בפעולה

Read Full Post »

לרגל הקדמת הבחירות צוות "ירוק ונוצץ" מצטרף לחגיגה הדמוקרטית ונערך ליום הבוחר בפרויקט מיוחד וחגיגי. המטרה: להפוך את כנסת ישראל לירוקה וסביבתית מעט יותר. לצורך כך רוכז עבורכם  בדף אחד כל המידע על המצע, החקיקה והפעילות הסביבתית של כל המפלגות העשויות לחצות את אחוז החסימה ולחמם את מושבי עור הצבי בכנסת ה-19. מפורטת גם  פעילותם של חברי כנסת ירוקים מצטיינים שאתם תרצו לקדם בפריימריז הקרובים. בנוסף, מצורפים שני הדירוגים הסביבתיים הזמינים באתר הכנסת הפתוחה בעריכת ארגון חיים וסביבה והעמותה לכלכלה בת קיימא, אשר נותנים כימות לפעילות המפלגות השונות על פי הפעילות הפרלמנטרית הירוקה שלהן. יחד מתקבלת תמונה מעניינת של נבחרינו העתידיים שתוכל לסייע לקבל את ההחלטה הירוקה ביותר מאחורי פרגוד הקלפי.

בבחירות האלו מצביעים ירוק!

אז מה אומרים הנתונים? בחקיקה ממשלתית ובתקצוב, הממשלה האחרונה היתה סביבתית בהרבה מקודמותיה והעבירה את המספר הרב ביותר של יוזמות והצעות חוק ממשלתיות סביבתיות. בחקיקה פרטית ועבודה פרלמנטרית ירוקה בולטות לטובה חד"ש ומרצ. בנוסף, מעניין לציין שלמרות שרוב הבטחות הבחירות המפורטות במצעי המפלגות רחוקות מלהתממש, ניתן לראות כי עדיין יש קשר מסוים בין רוחב המצע הסביבתי (או העדרו) להיקף הפעילות הסביבתית של המפלגה. יחד עם זאת, ניכר ששום מפלגה, מלבד התנועה הירוקה, לא הפכה את האג'נדה הסביבתית למרכיב מרכזי בפעילותה. למעשה על פי רוב מדובר בחבר כנסת אחד או שניים "משוגעים לדבר" בתוך המפלגה שדוחפים את האג'נדה הסביבתית בתוכה. במובן זה ברורה החשיבות של הפרימריז לקידום חברי כנסת סביבתיים בתוך המפלגות.

יתכן שזו נאביות, אבל עם קצת עזרה ושיתוף מצדכם פרויקט "מצביעים ירוק 2013" אולי יצליח לשים את האג'נדה הסביבתית במקום גבוה יותר על סדר היום של המפלגות והמועמדים לכנסת ה-19. מה צריך לעשות? אם אתם חברי מפלגה אתם קודם כל יכולים לקדם את חברי הכנסת הסביבתיים ביותר בתוך הרשימה לכנסת. כמובן, להפיץ לחברים מחבקי עצים אחרים ולשתף ברשתות החברתיות. ואחרונים חביבים – מי מכם שמתחזק אתר אינטרנט או בלוג – מוזמנים לפרסם את באנר הקמפיין "מצביעים ירוק" בעזרת הקוד להלן:

<a href="https://shinygreen.wordpress.com/greenelection2013/"><img class="size-medium wp-image-1865 " title="מצביעים ירוק" alt="" src="https://shinygreen.files.wordpress.com/2012/10/votegreen2013.jpg?w=300&quot; height="90" width="160" /></a>

Read Full Post »

סיקור אינטנסיבי ובלתי-פרופורציונלי אודות הדחתו של שי אגסי מתפקיד המנכ"ל בחברת בטר-פלייס גדש את עיתונות ישראל ביממה האחרונה. שלא במפתיע וכעדות נוספת לפולחן האישיות שנבנה סביב דמותו של אגסי בישראל, סיקור זה היה פרובינציאלי ורכילותי בחלקו הגדול והגיע עד לניתוח הודעות הטוויטר של אשתו של אגסי. לצערי מעטים העיתונאים שניצלו את ההזדמנות לדיון רציני בתפקידו החברתי-סביבתי של הרכב החשמלי בחיינו או, רחמנא ליצלן, בחזון כלשהו לתחבורת העתיד. כבר כתבתי כאן בעבר על הרכב החשמלי של בטר פלייס, שאינו כזה ירוק כמו שהיו רוצים שנחשוב, ועל ההיסחפות אחר פתרון הרכב החשמלי כביטוי לאופטימיזם טכנולוגי קלאסי. אז על רקע הקרנבל התקשורתי הצהוב בואו נעשה קצת סדר בדברים.

הפיטורים של אגסי הם אנקדוטה לא יותר

למרות הרשם שאולי נוצר בתקשורת הישראלית פיטוריו של שי אגסי הם לא יותר ממכה קלה בפגוש של המכונית החשמלית, אפילו אם היא מכילה סוללה בבעלות בטר-פלייס. בהחלט יתכן שכל אזרח שני בישראל יודע מיהו אגסי, אבל ישראל היא שוק מזערי ובעולם אגסי הוא רק עוד מנכ"ל אלמוני של חברת סטארט-אפ. פיטוריו של אגסי משקפים בעיקר את העובדה שהתקוות להפוך את ישראל לצלחת פטרי של מכוניות רנו-פלואנס חשמליות נתבדו ברובן ולכן אין עוד צורך באגסי כלוביסט בשוק הישראלי והגיעה העת למנות מנכ"ל מקצועי לטובת ההתרחבות בשוק העולמי. זה לא שהרגולטור הישראלי לא היה נדיב (הטבת מס בשווי מאות מיליוני ש"ח), אלא שהצרכן הישראלי נותר סקפטי ובצדק. אחרי הכל מי יקנה רכב במחיר מלא עם ביצועים מוגבלים וללא שוק יד שנייה?

אגסי. מפנה מקום.

המודל של בטר-פלייס מסתמן כנישה קטנה בשוק הרכב החשמלי העתידי 

שוב, בניגוד לרשם שאולי קיבלתם בתקשורת, מודל ההטענה והחלפת הסוללה של בטר-פלייס אינו מסתמן כמשמעותי במיוחד בתעשיית הרכבים החשמליים של העתיד. בסקר השנתי שערכה חברת KPMG בקרב מאתיים מנהלים בכירים בתעשיית הרכב, אף על פי שלמעלה ממחצית הנשאלים (54%) ראו ברכבים חשמליים מגמה חשובה בתעשייה, רק נשאל בודד טען שספקים דוגמת בטרפלייס ישחקו תפקיד חשוב בשוק העתידי.

למעשה מרבית הסימנים מעידים על כך שהדגמים הנמכרים ביותר של רכבים בעלי הנעה חשמלית לפחות עד 2020 יהיו בעיקר רכבים היברידיים רגילים או רכבים היברידיים נטענים (המשלבים אפשרות הטענה עם אפשרות שימוש בדלק) דוגמת השברולט וולט או דגמי הפריוס החדשים. זאת בעיקר בגלל מחיר הסוללות הגבוה יחסית, שגם על פי התחזיות האופטימיות ביותר אינו צפוי להגיע למחירים כלכליים לפני 2020 עד 2025. לעומת זאת, הרכבים ההיברידיים הנטענים מציעים גשר מעבר הדרגתי יותר לעבר העולם החשמלי ולכן אינם מחייבים את אותה רמת תשתיות וגודל הסוללה לה זקוקות המכוניות החשמליות הטהורות. למעשה אפילו בתוך הנישה הקטנה יחסית של הרכבים החשמליים הטהורים לא ברור עדיין אם מודל החלפת הסוללה, שעליו בטר-פלייס מסתמכת, יהיה תחרותי.

ההיברידית הנטענת של טויוטה, כי הלקוחות רוצים גם וגם…

שוק הרכב מתחיל לחשוב יותר ויותר במונחים של שירותי תחבורה כתחליף לבעלות על רכב

מגמה שמסתמנת בכל רחבי המדינות המפותחות מראה ירידה בביקושים להחזקת רכב פרטי, בעיקר בקרב לקוחות עירוניים, ומעבר לצריכת שירותי תחבורה במקום. כלומר הסתמכות גדולה יותר על שיתוף רכבים, השכרה שעתית, תחבורה ציבורית, השכרת אופניים ושמו שמיים אפילו הליכה ברגל. טרנד זה משתלב יפה עם מהפכת הטלפונים החכמים – דמיינו שאתם יוצאים לפגישה ובמקום לחפש איפה החניתם את האוטו אתמול בלילה, אתם בודקים באפליקציה בנייד איך הכי מהר להגיע – בעזרת הרכב השיתופי הכי קרוב אלכם, קו האוטובוס המהיר ביותר או אולי תחנת השכרת האופנים הסמוכה, או כל שילוב שלהם. כאשר המידע זמין בקצות האצבעות, הרבה יותר קל להסתמך על שירותי "תחבורת ענן" כאלו – ללא צורך בבעלות של רכב פרטי.

כאן דווקא אפשר לראות במודל של בטר-פלייס צעד בכיוון הנכון – שכן הבעלות על הסוללה היא של בטר פלייס ולא של בעל הרכב כך שבטר-פלייס מוכרת ללקוחותיה קילומטרים ולא ברזלים או דלק. גם מערכת שירות הלקוחות של בטר-פלייס היא דוגמה יפה למתן שירות בזמן אמת המתבססת על תקשורת סלולרית. מי יודע אולי בסופו של דבר דווקא בחזית זו בטר-פלייס תצליח להביא בשורה לשוק הרכב…

אולם, חשוב לזכור שלא משנה כמה חשמלי יהיה הרכב – בשורה התחתונה רכב פרטי הוא עדיין רק רכב פרטי. מדובר בטון וחצי של פלדה שמזיזים רוב הזמן פחות ממאה קילו של בני אדם ממקום למקום וצורכים לפחות 8 מ"ר של נדל"ן לחנייה. עסק כזה לא יכול להיות יעיל או ירוק ולא משנה איך תסובבו אותו. מי שרוצה כאן תחבורה ירוקה וחברתית באמת שישקיע קודם כל בתחבורה ציבורית סבירה. גם אם זה לא סקסי וחדשני כמו המכונית החשמלית זה בטוח יעשה מישראל בטר פלייס…

Read Full Post »

בשעה טובה, לאחר פגרת קיץ ממושכת הבלוג שב לפעילות. בצנרת כבר מתבשלים שלל פוסטים לפרסום. בתור ספתח לכבוד החג אני מזמין את קוראי הבלוג להצטרף להפניניג מחאה ירוקה לכל המשפחה שיתרחש במהלך חול המועד בשני מוקדים מרכזיים.

משני עד חמישי בעמק האלה יתקיים מחנה אקלים בארגון של קואליצית ארגוני סביבה וביניהם גרינפיס ומגמה ירוקה, אשר מהווה מפגן כוח גדול כנגד האיומים המתגברים על מעט השטחים הפתוחים בישראל ובראשם ניסוי פצלי השמן באזור. אני מתכוון לבקר שם ומקווה לראות אתכם שם גם כן. בנוסף ביום שלישי מארגנת התנועה הירוקה הפנינג מחאה ביער ירושלים, הנמצא בסכנה לנוכח מספר תוכניות פיתוח. ארועים אלו יעזרו לכם להתחמם לקראת מגוון הכנסים המקצועיים שיתקיימו בשבוע שלפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית – החל מהכנס השנתי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, כנס חיפה לקלינטק, כנס האגודה הישראלית לאנרגיה מתחדשת ועוד. אז שיהיה חג שמח וירוק לכולם.

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: