Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘תעשיית המזון’ Category

פרשת בשר הסוס המסרבת להסתיים לא צריכה להפתיע איש בתעשייה האחראית לשורה בלתי נגמרת של שערוריות והטעיות צרכניות וגורמת יותר מכל תעשייה אחרת לנזקים בריאותיים וסביבתיים.

שערוריית בשר הסוס שהתגלה ברשת "טסקו" הבריטית ממשיכה להכות גלים, כאשר השבוע התברר כי גם רשת איקאה מכרה בסניפיה בשר סוס המשווק כבקר. עד כה התגלו מוצרי בשר "בקר" מעובד שהכילו עד 100% בשר סוס, חמור וחיות אחרות בבריטניה, צרפת, שוודיה, שווייץ, איטליה, ספרד, גרמניה, צ'כיה, דרום אפריקה ואירלנד. בינתיים גם נחשף כי חלק מחברות הקש שתיווכו בין יצרני המזון המעובד למשחטות שמכרו את הבשר המפוקפק, קשורות לגורמים בעולם התחתון ולרשת סחר הנשק הבלתי חוקית ששימשה את ויקטור בוט, סוחר הנשק המפורסם הידוע בכינויו "סוחר המוות" ו"שר המלחמה". כל זה לא צריך להפתיע אותנו – למרות היותה של תעשיית הבשר המעובד מפוקחת כמעט כמו תעשיית התרופות, היא מצליחה פעם אחר פעם להסתבך בשערוריות מסוג זה מאז ראשיתה. כבר באמצע המאה ה-19 הסיפור הידוע על סוויני טוד, הספר הרצחני, שהיה מכין פשטידות בשר מקורבנותיו זכה לפופלאריות רבה ואפילו קאנצלר ממלכת פרוסיה, אוטו פון ביסמארק נודע באימרתו השנונה ש"יש שני דברים שעדיף לא לדעת כיצד מכינים אותם – נקניקיות וחוקים".

פשטידת רועים עם רועים, סוויני טוד

בתעשייה בה חברות מזון בינלאומיות רוכשות בשר מאלפי ספקים בכל רחבי העולם, איש כבר אינו בטוח מהיכן הגיע הבשר שעל הצלחת שלכם. אפילו וולמרט מודה בתיאור המוצרים שלה שאין לה מושג מאיפה הם הגיעו:

"While we strive to obtain accurate product information, we cannot guarantee or ensure the accuracy, completeness or timeliness of any product information"

פעם אחר פעם אנחנו שומעים על פרקטיקות בעייתיות של תעשיית הבשר, בין אם זה שימוש ב"דבק בשר" כדי לחבר יחד שאריות בשר ל"נתחי קצבים", בין אם מדובר בשימוש ב"רפש ורוד", שהוא בשר מזוהם שהושרה באמוניה, המשמש כתוסף לבשר טחון רגיל בהמבורגרים וקציצות עוף ובין אם מדובר בסאדיזם והתעללות בבע"ח מבית "אדום אדום" של תנובה. כמובן אין לשכוח את פרשת הפרה המשוגעת בשנות ה-90 שקטלה למעלה מ-150 איש בבריטניה וצרפת.

השף הערום חושף את ערוות תעשיית הבשר

אבל גם כאשר הבשר שאתם אוכלים הוא באמת מה שאתם חושבים שאתם אוכלים חשוב לדעת שתעשיית הבשר התעשייתית היא הרסנית לאדם ולסביבה.  כמו שכבר נכתב כאן בעבר, על פי הערכת האו"ם, תעשיית הבשר ובראש ובראשונה תעשיית הבקר היא התעשייה בעלת ההשפעה הסביבתית ההרסנית ביותר הקיימת כיום. קרוב לשליש משטח היבשה של כדור הארץ מוקדש לגידול בשר בקר וצאן לצרכי מזון, זאת על חשבון הכחדת מינים, אובדן מגוון ביולוגי, הרס בתי גידול, בירוא יערות ומידבור מואץ. תעשייה זו אחראית ל-18% מכלל פליטות גזי החממה הנגרמים מפעילות אנושית – יותר מכלל הפליטות הנגרמות על ידי כל סוג אחר של פעילות אנושית ובכלל זה תחבורה, תעופה או ייצור חשמל.

לצריכת מוצרי בשר אדום נודעות השפעות שליליות על בריאות הציבור ובכללן עלייה בשיעור התחלואה במחלות לב, סרטן המעי הגס, סכרת והשמנת יתר. בנוסף, שיטות הגידול של מזון מן החי הן מהגורמים העיקריים המובילים להתפתחות של זני מחלות עמידים לאנטיביוטיקה. זאת ועוד, כיוון שקיימת תחרות על משאבי קרקע, מים ואנרגיה בין תעשיות הדגנים להזנת בני-אדם לבין תעשיות המספוא, העליה בצריכת הבשר היא אחת הסיבות העיקריות לעליית מחירי המזון בעולם.

למרות המשתמע מכך, אין לפוסט הזה מסר חד משמעי נגד אכילת בשר – לא במסיונריות צמחונית עסקינן. לא חייבים להפוך לצמחוניים כדי לצמצם את השותפות האישית בעוולות אלו ואת החשיפה לסכנות הללו. אפשר פשוט לאכול פחות בשר, בעיקר פחות בשר בקר, שהוא סוג הבשר הבעייתי יותר. וכאשר כבר אוכלים בשר, לאכול בשר איכותי, שאינו מעובד ואתם יודעים מאיפה הגיע. כמובן אלא אם כן אתם אוהבים לגוון עם קצת בשר סוס… 

הבא בתור הוא סוס? נושאי המגבעת

Read Full Post »

ברצף הבלתי סביר של מאורעות המאפיין את מקומותינו, רצה הגורל והקמת מאהל המחאה על ידי דפני ליף בשדרות רוטשילד בחודש יולי בשנה שעברה הובילה לקידומה של מה שכנראה תהייה אחת מההחלטות המזיקות יותר לסביבה ולבריאות הציבור של החודשים האחרונים. ביום שלישי הקרוב, הראשון במאי, יובאו לאישור שר האוצר המלצות ועדת קדמי להפחתת מחירי המזון המיובא. ועדת קדמי הוקמה בשלהי שנה שעברה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג ומחאת הקיץ. מטרתה של הוועדה הייתה לבחון דרכים אשר יובילו לירידה במחירי המזון, שהם המרכיב העיקרי, אחרי דיור ותחבורה, המשפיע על יוקר המחייה. בהחלט מטרה ראויה, אך בפראפרזה לדברי הממרה הידועה – הדרך לגהנום רצופה ועדות ממשלתיות.

מרבית הפחתות המכס המשמעותיות עליהן ממליצה הוועדה הן להפחתת מכסים על מזון מן החי ובעיקר בשר בקר ובראשן המלצה לבטל כליל את המכס על ייבוא עגלים בוגרים חיים לשחיטה. יישום של החלטות אלו יגרום להגברת הצריכה של מוצרי בשר אדום, הידועים בהשפעתם המזיקה על הסביבה ובריאות הציבור ואף גרימת צער בעלי חיים רב.

תעשיית הבשר המודרנית משפיעה בדרכים רבות ובלתי צפויות על המערכות האקולוגיות בהן היא פועלת. קולגה שלי, ביולוג ימי במקצועו, סיפר לי כי בעקבות התרחבות הפרקטיקה של גידול והובלת עגלים בספינות מאוסטרליה לישראל, תוך השלכת פגריהם של אחוזים ניכרים של העגלים שאינם שורדים את המסע המפרך לים, נתרבו המקרים בהם נמצאו שלדי עגלים בקיבתם של כרישים מתים. זאת, עד כדי זיהוי של חמש גולגלות של עגלים בקיבתו של כריש בודד (יחד עם צנצנת חרדל סגורה, בקבוקי פלסטיק ועוד הפתעות). לאחר 400 מיליון שנים של אבולוציה כטורפי העל של האוקיינוסים, תוך שנים ספורות הפכו הכרישים לאוכלי נבלות של חיות יבשה.

על פי הערכת האו"ם, תעשיית הבשר ובראש ובראשונה תעשיית הבקר היא התעשייה בעלת ההשפעה הסביבתית ההרסנית ביותר הקיימת כיום. קרוב לשליש משטח היבשה של כדור הארץ מוקדש לגידול בשר בקר וצאן לצרכי מזון, זאת על חשבון הכחדת מינים, אובדן מגוון ביולוגי, הרס בתי גידול, בירוא יערות ומידבור מואץ. תעשייה זו אחראית על 18% מכלל פליטות גזי החממה הנגרמים מפעילות אנושית – יותר מכלל הפליטות הנגרמות על ידי כל סוג אחר של פעילות אנושית ובכלל זה תחבורה, תעופה או ייצור חשמל. על כן, עידוד הייבוא והצריכה של בשר בקר יש בהם כדי לתרום לאפקט החממה ולהגדיל במידה משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית של מדינת ישראל – בניגוד גמור ליעדי הממשלה להפחתה של פליטות גזי החממה.

לצריכת מוצרי בשר אדום נודעות השפעות שליליות על בריאות הציבור ובכללן עלייה בשיעור התחלואה במחלות לב, סרטן המעי הגס, סכרת והשמנת יתר. בנוסף, שיטות הגידול של מזון מן החי הן מהגורמים העיקריים המובילים להתפתחות של זני מחלות עמידים לאנטיביוטיקה. על כן, באופן אירוני, יישום המלצות הוועדה להפחתת המכסים על מוצרי בשר אדום ובכך עידוד צריכתם, יוביל לתחלואה מוגברת, עלייה בהוצאות על בריאות ובסופו של דבר גם לעלייה ביוקר המחייה. זאת ועוד, כיוון שקיימת תחרות על משאבי קרקע, מים ואנרגיה בין תעשיות הדגנים להזנת בני-אדם לבין תעשיות המספוא. העליה בצריכת הבשר היא בפני אחת הסיבות העיקריות לעליית מחירי המזון בעולם.

אי אפשר להסתכל על שאלות סבוכות של כלכלת מזון רק דרך החור של הגרוש. הגיע העת ששיקולים סביבתיים וחברתיים רחבים מסוג זה יופנמו בתהליכי קבלת ההחלטות. מה שאנחנו אוכלים משפיע על מי שאנחנו לא רק ברמה הפיזית האישית, אלא גם ברמה החברתית והערכית. אין מדובר במיסיונריות טבעונית (גם אני עצמי איני צמחוני או טבעוני), אלא על הפנמה של המחיר הגבוה של מה שאנחנו אוכלים והבנה של ההשלכות של הבחירות הקולינריות שלנו על איכות החיים שלנו ועל עתידם של הדורות הבאים.

ספינת תובלה של בקר חי. משמעות חדשה ל'הכל כלול'.

Read Full Post »

ככל הנראה אי שם בעולם חוגגים בימים אלו את לידתו של האדם השבעה מיליארד. האו"ם צופה כי לקראת 2050 יוולד האדם התשעה מיליארד ואילו האדם ה-10 מיליארד יוולד רק חמישים שנים מאוחר יותר, לקראת סוף המאה ה-21. זאת, בהנחה כי מגמת ההאטה בגידול האוכלוסייה תימשך. האטה זו בשיעור גידול האוכלוסין העולמי, מכ-2% גידול בשנה, במהלך דור הבייבי בום בשנות ה-50 וה-60, לגידול של 1.1% בשנה כיום, נובעת ישירות מהעלייה ברמת החיים והשיפור במעמד האישה בחלקים נרחבים של העולם (ואסור לשכוח גם את מדיניות ממשלת סין להגבלת הילודה).

מגמת האטה זו היא חדשות טובות אם אנחנו מעוניינים להתחמק מקטסטרופה מלתוסיאנית. יחד עם זאת, מחקרים מהעת האחרונה מראים כי תאורטית ניתן להאכיל אפילו 10 מיליארד אנשים באופן מקיים. כך שאם רק נגלה אחריות ונשנה את אופן ניהול המשאבים שלנו, את הדרך בה אנו מגדלים מזון ו… כן, גם את התפריט היומי שלנו, יהיה מספיק אוכל לכולם (למרות שאני מכיר כמה אנשים שהיו מעדיפים את החלופה של מלתוס ובלבד שיוכלו להמשיך לאכול בשר). זוהי טענה מאוד מעודדת בהתחשב בעובדה שכבר כיום החקלאות שלנו בלתי מקיימת בעליל ועדיין יש כמיליארד בני אדם הסובלים מתת תזונה ורעב.

עם פרסום הנתונים על הגידול באוכלוסיה מיד נשאלת השאלה האם הגידול באוכלוסיה מהווה את החסם המרכזי לעולם מקיים. למעשה זו שאלה מכשילה משום שהגידול באוכלוסיה הוא רק גורם אחד במכפלה של שלושה גורמים הקובעים את השפעת האנושות על הסביבה: I = P x T x A, כאשר I מייצג את ההשפעה הכוללת של האנושות על הסביבה, P את גודל האוכלוסייה, T את הטכנולוגיה שבשימוש ו-A את אורח החיים. כיום המיליארד העשיר ביותר לבדו פוגע בסביבה יותר מששת המיליארדים העניים יותר, כך ששינוי בטכנולוגיה או באורח החיים של אותו מיליארד תשפיע יותר מצמצום דרמטי בקצב הילודה של המיליארדים הנותרים. לשמחתנו לא רק שהשינוי הזה אפשרי, אלא שיישום נכון של המעבר לקיימות, באופן אשר ימגר את הרעב והעוני, מכיל גם את הפוטנציאל לצמצום הילודה, כפי שההיסטוריה של העולם המתועש מלמדת אותנו.

טביעת רגל אקולוגית לפי אזורים - אז מי מזיק יותר?

Read Full Post »

ללא ספק תעשיית המזון היא אחת התעשיות המעניינות ביותר בפן החברתי-סביבתי שלה. זו תעשייה עתירת דילמות ופרדוקסים – לצד השמדה ובזבוז של כמויות אדירות של מזון, מתקיים רעב מחפיר של מאות מיליונים באפריקה ובאסיה; אל מול קריאות מצד סביבתנים לא להשתמש במזון מהונדס גנטית בשל סכנות אפשריות, עומד החיסכון בהדברה, השקייה ומשאבי קרקע שצמחים אלו מאפשרים; עם העלייה ברמת החיים בעולם השלישי והניסיונות לצמצם את צריכת דלק המאובנים ולעבור לדלק ביולוגי, עולים מחירי המזון ומביאים לחוסר יציבות פוליטית; זו תעשייה אשר כמעט ומיגרה את בעיית תת-התזונה בעולם המערבי אך אחראית לעלייה דרמטית בשכיחותן של סכרת ומחלות לב ולחץ דם. לי אישית, כאשר עוד הייתי שכיר בחברת ייעוץ, הזדמן במסגרת עבודתי להתנהל מול כמה מהבכירים המובילים את תעשיית המזון הישראלית, ברובם המוחלט אנשי שיווק הרחוקים מהיכרות או הבנה של סוגיות אלו. אין זה מפתיע מכיוון שלעומת הדיון הער בשאלות הללו באירופה ולאחרונה גם בארה"ב, בישראל הנושא כמעט ולא מטופל בדיון הציבורי.

על רקע זה, המכללה החברתית כלכלית מארחת בימים אלה קורס ייחודי בנושא, על הצדדים האפלים של תעשיית המזון, תחת הכותרת "בין ממון למזון". הקורס נפתח בשבוע שעבר עם הרצאתה של העיתונאית תמרה טראובמן. את המפגש השני על טביעת הרגל האקולוגית של תעשיית המזון יעביר ערן בן-ימיני מהתנועה הירוקה. המפגש יתקיים מחר בשעה 19:30 במרכז ביכורי העתים (הפטמן 6, תל-אביב). פרטים נוספים על הקורס מופיעים באתר המכללה. בהחלט מומלץ להגיע ובהמשך אני אשתדל להעלות כאן סקירה של חלק מן ההרצאות.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: