Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘Uncategorized’ Category

בשבוע החולף התרחשה היסטוריה סביבתית עולמית, אשר סביר שאם אתם ניזונים בעיקר מאמצעי התקשורת הישראליים לא שמעתם עליה כלל. השבוע נוסדה והתכנסה לראשונה בניירובי  שבקניה האסיפה הסביבתית של האומות המאוחדות (UNEA). גוף חדש זה הוא אחד משלושת המוסדות הבינלאומיים היחידים, מלבד האסיפה הכלכלית של האו"ם ואונסק"ו, הכולל נציגות של כל 193 המדינות החברות באו"ם ותפקידו לאפשר קבלת החלטות בסוגיות סביבתיות ברמה בינלאומית רחבה. ככל הנראה, מדובר במהלך הדרמטי ביותר של האו"ם בתחום הסביבתי מאז הקמת התכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP)  ב-1972 והציפיות ממנו גבוהות, במיוחד לאור חוסר היכולת של מוסדות האו"ם להשיג התקדמות משמעותית בסוגיות סביבתיות בשנים האחרונות.

השקת UNEA היא גם האירוע הסביבתי הגדול ביותר של השנים האחרונות מאז ועידת RIO+20, עם משלחות רשמיות של 163 מדינות, השתתפות של 113 שרים וראשי מדינות וכ-40 אירועים שונים הנערכים במהלך שבוע אחד. במהלך המפגש נערכו דיונים מרתונים במספר קבוצות עבודה של נציגי המדינות על אופן הניהול של התכניות הסביבתיות השונות של האו"ם ועל הצעות החלטה עבור האסיפה הכללית הסביבתית עצמה. האסיפה מתמקדת בכינוס זה בשני נושאים עיקריים: הערכות ליישום היעדים לפיתוח בר-קיימא העתידיים של האו"ם עם דגש על הטמעת דפוסי ייצור וצריכה בני קיימא; והגנה על חיות בר ומלחמה בצייד וסחר בלתי חוקיים בחיות בר ואיבריהם, תופעה בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה המאיימת להכחיד כמה מהיונקים הגדולים של אפריקה ואסיה. הוועידה תסתיים היום בערב והמו"מ על ההחלטות אשר יתקבלו בה צפוי להמשך עד לרגע האחרון, במטרה להגיע לתוצאות שיהיו גם מוסכמות וגם משמעותיות – אתגר לא פשוט.

ברוכים הבאים ל-UNEA!

ברוכים הבאים ל-UNEA!

כמובן שלכינוס יש גם זווית ישראלית. אמנם המשלחת הישראלית לניירובי מצומצמת ונעדרת נציגות מינסטריאלית, אולם עדיין האיומים הגדולים ביותר להצלחת הוועידה הגיעו דווקא מאזורינו. כבר בערב פתיחת האסיפה צץ המשבר הראשון – אזור אסיה אשר נבחר למנות את הנשיא לוועידה הקרבה עמד לבחור בשרה האיראנית להגנת הסביבה, מסאומה אבטקאר,  לנשיאה של UNEA. אבטקאר ידועה למערב בעיקר כדוברת של קבוצת החוטפים האיראנים בתקופת משבר בני הערובה בשגרירות האמריקאית בטהרן בסוף שנות ה-70, כך שמובן שמינויה לנשיאת האסיפה היה בגדר סדין אדום לארה"ב ולבת בריתה, ישראל. בתגובה הודיעה ארה"ב וישראל אחריה, כי במידה ואבטקאר תבחר היא תפרוש מהוועידה ותפסיק את מימונה לתכנית הסביבתית של האו"ם. כיוון שהמימון האמריקאי מהווה כ-20% מתקציב התכנית הסביבתית, זו היתה צפויה להיות מכה קשה לאו"ם, שהיתה מעיבה על המשך הפעילות הסביבתית בארגון ועל הוועידה עצמה. בסופו של דבר המדינות הגיעו לפשרה והשרה המונגולית להגנת הסביבה נבחרה במקומה של הנציגה האיראנית. אך בזאת לא תמו המשברים.

ביומה השני של הוועידה צפה הידיעה כי המדינות הערביות עומדות לבקש להכיר ברשות הפלשתינית כמדינה חברה ב-UNEA, בדומה למהלך שנעשה לפני שלוש שנים באונסק"ו והוביל לפרישתן והפסקת המימון של ארה"ב וישראל לגוף זה. משמעות המהלך, מעבר להשלכותיו בקרב הפוליטי הבינלאומי בין ישראל לרשות הפלשתינית, היתה פיצוץ של השיחות הסביבתיות בוועידה וכאמור קיצוץ גדול בתקציב התכנית הסביבתית של האו"ם. למרות שמרבית הנציגים בוועידה לא היו מעוניינים במהלך מעין זה שיוביל למשבר, היה ברור שאם הדבר יגיע להצבעה סיכויים טובים שהוא יאושר. רק אתמול בערב, יממה לפני סגירת הוועידה, נודע כי בשל מחלוקות על ההצעה בקרב המדינות הערביות היא תגנז עוד לפני שהיא הובאה לדיון באופן רשמי.

כך, בזמן שנותר, ממשיכים נציגי המדינות בדיונים רצופים עד לרגע האחרון, במטרה להפיק החלטות של ממש מוועידה היסטורית זו ובתקווה להכין את הקרקע למפגש ועידת האקלים הקרוב בוונצואלה.

 

יושבים בין אירלנד לאיטליה

יושבים בין אירלנד לאיטליה

Read Full Post »

בספרו הקלאסי של לואיס קרול "מבעד למראה", ספר ההמשך ל"עליסה בארץ הפלאות", פוגשת עליסה את האמפטי דמפטי שמספר לה כי הוא חוגג יום-לא-יוהולדת באותו היום. האמפטי דמפטי מסביר לעליסה, שמכריזה בפניו שהיא הכי אוהבת ימי הולדת, שימי לא הולדת עדיפים בהרבה על ימי הולדת משום שיש פי 364 יותר ימים כאלו בשנה.  היום צוינו ארועי "יום כדור הארץ" ונדמה שכמו בימי הולדת גם בימי כדור הארץ עדיפים בהרבה 364 הימים האחרים.

זו השנה העשירית שבה ישראל משתתפת באירועי יום כדור הארץ הבינלאומי. 26 רשויות מקומיות כיבו אורות לשעה אחת ובאירוע המרכזי שנערך בפארק אריאל שרון, במרומי הר חיריה לשעבר, הוענקוו פרסי "הגלובוס הירוק" על מצוינות בפעילות למען הסביבה. הקהילה הסביבתית המצומקת של ישראל התמנגלה לה זה עם זו וזו עם זה בקור ששרר בראש גבעת הזבל, ועד לאמצע הטקס מחצית מהנוכחים כבר ברחו חזרה הביתה כשהם מותירים אחריהם את מרבית הכסאות רקים. לקראת סוף חלוקת הפרסים בטקס העיר מנחה האירוע, דני רופ, שזה קצת כמו "השרדות" והוא סקרן לדעת מי יהיה השורד האחרון…

צחוק צחוק, אבל לפחות ל"השרדות" יש רייטינג. יום כדור הארץ לא עורר הדים רבים בתקשורת הישראלית. במקרה הטוב הוא קיבל פינה קטנה בסוף מהדורות החדשות הממחזרת את האייטם משנה שעברה. אתרי האינטרנט העדיפו לציין את נצחונה של מכבי באליפות והאייטמים על היום נדחקו אי שם לפינה הנשכחת של מדורי הסביבה. יום אחד של מירוק המצפון ואפשר לחזור לשגרת העסקים כרגיל. אחרי הכל יום כדור הארץ איננו חדשות אמיתיות, אין שם מספיק סליברטאים או דוגמניות ופרס הגלובוס השחור לשר התחבורה ישראל כץ על פרויקט הרכבת לאילת כבר לא מעניין דייו כדי לקבל כותרת.

אפילו בימים של סדר יום אזרחי ברובו, ללא אירועים בטחוניים יוצאי דופן, התנועה הסביבתית בישראל לא ממש מצליחה לנפץ את בועת האדישות. למרות שישראל סובלת מבעיות סביבתיות קשות, תחלואה סביבתית גבוהה, זיהומים באקוויפר החוף, תהליכי מידבור מואצים, צפיפות מהגבוהות בעולם, אירועי זיהום אוויר קשים, ניצול לא מבוקר של משאבי הטבע ועוד, הישראלי הממוצע לא מבין מה זה קשור אליו. יום כדור הארץ נתפס ואולי במידה מסוימת של צדק כסוג של גרין-ווש ממוסחר. אפשר רק לקוות שיהיו לנו עתה 364 ימי לא כדור הארץ מוצלחים יותר של עשייה ושינוי תודעה.

ילדים יקרים, יום כדור הארץ הלך לאיבוד בכותרות YNET, מצאו אותו וצבעו אותו בצבעים עליזים

ילדים יקרים, יום כדור הארץ הלך לאיבוד בכותרות YNET, מצאו אותו וצבעו אותו בצבעים עליזים

 

Read Full Post »

עוד שבועיים יגיע יומו של הבוחר. עד אז ימלאו את הרחובות והצמתים שלטי רחוב וכרזות של המפלגות והמועמדים השונים. אמנם לחלק מהמפלגות מצע ואף רקורד עשייה סביבתי אך זה לא מפריע להן לצפצף על החוק ולטנף לנו את המרחב הציבורי בשלטים על עמודי חשמל ותמרורים, סטיקרים שלא יורדים וישארו עמנו כנראה גם אחרי הבחירות ב-2017 ופתקי אותיות מפוזרים בכל עבר שנראים כמו משחק שבץ נא שהסתיים באירוע רב נפגעים. זה לא צחוק – מעבר לזלזול בסביבה ולהשתלטות על השטחים הציבוריים, תליית השלטים על ידי פעילי השטח של המפלגות כבר גבתה בעבר נפגעים בגוף ונפש והיא נוגדת את חוק שמירת הניקיון, חוק הדרכים וחוק הבחירות. עבירה על חוקים אלו עשויה לגרור קנסות ובסמכות יו"ר ועדת הבחירות להטיל בגינה אף עיצומים על כספי מימון מפלגות.

המועצה לישראל יפה בשיתוף עם ועדת הבחירות החליטו להלחם בבריונות הרחוב הזו בעזרת מצלמות הטלפון הנייד שלכם. אם נתקלתם בשילוט בחירות המוצב בניגוד לחוק במרחב הציבורי אתם מוזמנים לצלם ולהעלות את התמונות המפלילות לדף הפייסבוק (http://tiny.tw/yBX) או לאינסטגרם (http://tiny.tw/yBV) של פרויקט בחירות נקיות 2013. עדויות אלה ישמשו בהגשת תלונה מרוכזת נגד המפלגות העברייניות. אז שיהיו לנו בחירות נקיות וירוקות. 

שומרים על בחירות נקיות

Read Full Post »

  1. רועי צ'יקי ארד במאמר משובח על מסחור המרחב הציבורי בחופים
  2. ביום שני הקרוב ה-6.8 יתקיים פאנל בנושא יישום גישת מחזור חיים מלא (LCA) בבנייה ובכלל, במסגרת סדרת "מושג ירוק" של גלריית זהזה שבנמל תל אביב. יהיה מעניין.
  3. יותר ויותר – ערי העולם עוברות לאופניים
  4. קוד ירוק על חיים בבולגריה ללא מזגן
  5. והגרדיאן במאמר על איך הגז קונה את האקדמיה
  6. ואיך אפשר בלי רגע של נחת:

Read Full Post »

המחאה הציבורית שקמה לתחייה בסוף השבוע האחרון בעקבות עליית מחירי הדלק אולי הובילה לקיצוץ במס הבלו אבל טעתה בזיהוי שורש הבעיה. לדידם של המוחים וראש הממשלה כאחד הסוגיה שעומדת על הפרק היא הוזלת עלות השימוש ברכב. אך זו ראיה שטחית וקצרת רואי המקבלת כמובן מאליו את התלות המוחלטת של מערכת התחבורה בישראל ברכב הפרטי.

תלות זו ברכב הפרטי היא המקור למרבית תחלואי מערכת התחבורה בישראל ורק ניפוץ של הקונספציה כי אין לה חלופה יאפשר השתחררות מהמעקב הכפייתי אחר מחיר הנפט. אחרי הכל, כלל השחקנים במערכה הזו יודעים יפה כי אתנן חמש עשרה האגורות לליטר שראש הממשלה המטיר על מעמד הביניים, על חשבון קיצוצים רוחביים בשירותי הממשלה, גם כך יבלע בעתיד הלא רחוק בעלייה נוספת של מחירי הנפט.

קיצוץ מס הבלו הינו בגדר כוסות רוח על גבי הגוויה הצפודה של מערכת התחבורה הישראלית. לא רק שאינו מביא מזור של ממש עבור שני מיליון בעלי הרכב בישראל, הוא גם פוגע בשאר האזרחים שלא התמזל מזלם להחזיק ברכב פרטי. שכן מההנחה במס נהנים רק הנהגים אבל את הקיצוץ בתקציב המדינה והנטל למשק הישראלי הנובע מעלות תחזוקת תשתית הכבישים, פקקי התנועה, זיהום האוויר ותאונות הדרכים, נושאים כולם.

הספקנים ישאלו ובצדק מהי החלופה? החדשות הרעות הן שאין פתרונות קסם. מדינת ישראל חייבת להתחיל תהליך גמילה מהרכב הפרטי. כיום ההשקעה בתשתיות לתחבורה פרטית גדולה ב-50% מההשקעה הכוללת בתחבורה ציבורית. על כן אין זה מפתיע שבעשור האחרון גדלה הנסועה ברכבים פרטיים ב-45% ואיתה גם צריכת הדלקים, פקקי התנועה ותאונות הדרכים.

הגיעה השעה לרסן את הסובסידיות הפרועות לכלכלת הפרייבטים ולהתחיל לבנות מערכת המבוססת על אמצעי תעבורה מגוונים הכוללת מערכות הסעת המונים, תשתיות ידידותיות להולכי רגל ורוכבי אופניים וכן גם שימוש ברכב פרטי, אבל במידה. השינוי הנדרש אינו רק תקציבי אלא בראש ובראשונה תכנוני. הפקעת נתיבים וזכות דרך לטובת תחבורה ציבורית ושבילי אופניים נחוצה לא פחות משפיכת המיליארדים על פרויקטים גרנדיוזים של רכבת קלה או רכבת תחתית.

 רק סדר עדיפויות חדש בתחבורה ישחרר אותנו מההתמכרות לדלק ויאפשר בניית מערכת תעבורה יעילה וצודקת יותר. ממשלות ישראל לדורותיהן היו שבויות עד כה בקונספציה של מתן מענה לביקושים לרכב פרטי במקום לספק פתרונות תחבורה. זו אסטרטגיה המועדת לכישלון ואפשר לקוות שעליית מחירי הדלק תוביל להתפכחות. פעילי המחאה החברתית המעוניינים באמת ובתמים בפתרון תחבורה הוגן ובר-קיימא חייבים לקרוא לשינוי בסדר העדיפויות על הכביש ולא לסובסידיות נוספות לנהגים.

Read Full Post »

האם מכרות הזהב בעולם מתרוקנים? כך על פי מאמר שהתפרסם החודש במגזין המדעי היוקרתי Science אשר מזהיר כי האנושות הגיעה לעידן שיא תפוקת הזהב. סימנים רבים מעידים על כך שעליית מחירי הזהב בה חזינו בשנים האחרונות, אינה רק סימפטום לחוסר הוודאות הכלכלית בעולם אלא נובעת גם מקושי הולך וגובר בהפקת המתכת היקרה.

זהב, כמו כל משאב מתכלה אחר, צפוי להגיע לשיא של תפוקה אשר לאחריו כמות הזהב המופק ממכרות ומקורות טבעיים אחרים תלך ותפחת. דפוס טבעי זה, המוכר לרבים על רקע החששות מהגעתנו לעידן שיא תפוקת הנפט, נדמה כי התממש כבר בתעשיית הזהב. לאחר למעלה ממאה שנים מתועדות של עלייה כמעט רצופה בתפוקת הזהב העולמית, בעשור האחרון, מאז שיא תפוקה ב-2001, נעצרה מגמת העלייה ההיסטורית של הפקת הזהב. אפילו הזינוק החד במחירי הזהב במהלך תקופה זו מ-300$ לאונקייה לכ-1,800$ לאונקייה לא הצליח לדרבן עלייה בתפוקות. למרות גידול משמעותי בהשקעות בענף ושיפורים בטכנולוגיות האיתור וההפקה של זהב, לא נראית באופק תקווה לתעשייה הדועכת, שכן מזה ארבעה עשורים חלה גם ירידה מתמשכת בהיקף מאגרי הזהב החדשים המתגלים.

תפוקת הזהב העולמית לפי מדינה. תום עידן הזהב?

כמובן שעל רקע זה מעניין להשוות בין הזהב לנפט. שני המחצבים חווים עלייה ניכרת בביקושים העולמיים וקיים חשש ששניהם הגיעו לשיא התפוקה שלהם. יחד עם זאת קיימים מספר הבדלים משמעותיים בין השניים. זהב בניגוד לנפט אינו נהרס בעת השימוש בו ולכן ניתן למחזרו. למעשה תעשיית מיחזור הזהב צומחת בעשור האחרון במהירות וכיום כ-40% מהזהב בשוק הוא זהב ממוחזר. בנוסף, זהב בניגוד לנפט משמש בעיקר כסמל סטטוס או כקרן השקעה ומרבית הביקוש לזהב הוא לטובת ייצור תכשיטים (55%) או להשקעה (33%). רק 12% מהביקוש לזהב נובע מצרכים טכנולוגים או רפואיים. לבסוף, בניגוד למידע על רזרבות הנפט אשר נחשב לסוד מדינה בקרב החברות בקרטל אופ"ק ולכן מעורפל בחלקו, הנתונים על עתודות הזהב אינם חסויים ועל כן מדויקים יותר.

זהב אינו לבד בסירה השוקעת של תפוקת מחצבים. מינרלים רבים, החיוניים לתעשיות כגון האלקטרוניקה, תעופה ואנרגיות מתחדשות, נמצאים במחסור. מציאות זו יוצרת חשש כי הם יהפכו לקלף כלכלי-פוליטי בידי משטרים דוגמת סין, אשר חולשת על מרבית העתודות העולמיות של יסודות אלו ומפחיתה בהדרגה את היצוא שלהם בשנים האחרונות. אין להתפלא אם כך על הדיווחים על מליציות חמושות הסוחרות במינרלים אלו כדי לממן מסעות הרג בקונגו ובסיירה לאונה אשר מעיבים בשנים האחרונות על תעשיית האלקטרוניקה.

גם מבחינה סביבתית מדובר בחדשות רעות. ככל שהמחסור בזהב ומחצבים אחרים גדל, כך הנכונות לפגוע בסביבה כדי להפיק מחצבים אלו גדלה גם היא. כבר כיום תעשיית הזהב מייצרת מאות מיליוני טונות של פסולת כרייה והיא אחת הצרכניות הגדולות של ציאניד, המשמש להפרדת הזהב מהעופרה בא הוא נמצא. אם אכן הגענו לעידן שיא תפוקת הזהב, אזי שמחיר הזהב ואיתו גם התמריץ להרס הסביבה לשם כריית זהב נוסף רק ילך ויגדל. רק רגולציה מחמירה ולחץ צרכני חזק יצליחו למנוע פגיעה זו ולהניע את היצרנים המסתמכים על מחצבים אלו לשמור על סטנדרטים סביבתיים נאותים ולפנות למיחזור כמקור מרכזי לחומרי גלם בעתיד.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: